סדקים באטמוספירה

לא הבנתי כלום. להוריד לך את מחסום הפה?

״נממ ממ מנמ ממ״

אם כך נשאיר אותו עלייך. אני רואה שעשית צבע חדש בציפורניים של הרגליים? נחמד. משתלב היטב עם הכוס הורוד שלך שפעור כאן לרווחה. מפשק הברכיים שהתקנתי עלייך נחמד, נכון? אל תעני לי. גם ככה לא מבינים כלום ממה שאת אומרת. מספיק לי להסתכל לך בעיניים הגדולות ולהבין הכל בלי מילים. את כמו ספר פתוח בפניי, לא רק כשאת פשוקה ואזוקה. אני מכיר בך כל שריטה, כל נפילה, כל כאב שהחמיץ בתוך ליבך. 

שנמשיך עם ההצלפות?

״מממ ממ ממממ נמממנמהנ מממ!!״

כוס פתוח עיניים אליי, תספרי עד 20. אל תשכחי להודות לי אחרי כל הצלפה. 

סיפרת שאת אוהבת להסריט את עצמך מאוננת. הגניחות שלך עבות יותר כשאת חושבת עלי מסתכל. את אוהבת דילדו רוטט בין הרגליים אבל הפטיש שלך הוא למצוץ, אז את מחזיקה בולבול מסיליקון בין השפתיים שלך כשאת עומדת לגמור. הגניחות שלך גבוהות יותר כשאת חושבת על עצמך מושפלת. 

סיימנו את הבירה וסחבתי אותך לחדר מדרגות אפלולי. הצפון הישן, קול טלויזיה מבעד לדלת. את על המדרגה השניה יושבת, הזין שלי ממהר לחדור לך לגרון. 

באוטו שלי ניערת את הראש. 

״מה זה, דייט ראשון של זונה!״

רק אמרתי שבי וכבר הזדקרו לך הפטמות. הקול שלי מפעיל אותך עד שנדמה שאת יכולה לגמור ממילים. את חושבת שלא ראיתי אותך נעה בעדינות על הרטיבות שמתחממת לך מלמטה? אני רואה אתך משחקת עם האגודל ויודע שאת חרמנית. העיניים שלך מבריקות ממבוכה והתרגשות כשאני מצווה עלייך לרדת על ברכייך. הלשון שלך מכוונת קדימה ולמעלה - בדיוק לאשכים. 

נוסע איתך ברכבת ומסמס לך הוראות נגיעה עצמית בחצאית בלי תחתון. 

צובע את שדייך באודם ומצייר עם גופך על חלון כאילו היית לי מכחול. 

מכניס אותך לישיבת מנהלים עם מלפפון נעוץ לך בפות הקטן.

לוחץ על קומה 27 במעלית ודוחף לך זין לגרון בכל קומה עד למעלה. 

עושה מגופך שולחן לקפה, וגיטרה, וכרית ומצנן לביצים. 

ואוהב אותך כך בדיוק כמו שאת. 

את מאגרפת וחובטת במזרן. כואב לך כשאני חודר לך לתחת בכמה סנטימטרים הנוספים שהמתינו בחוץ. היד המנומשת שלך אוחזת בסדין ואת פולטת: ״אתה כמו מכונה״.  

״לא ביקשתי ציונים כלבונת שלי״  

״תשתוק ותזיין אותי כבר״ את פולטת בקול נמוך שנשמע כמו גניחה. 

אנחנו ממשיכים במזיגת הנוזלים זה לזו, עיניים רבות מביטות בנו סביב. הנה יולי, המתלמדת החדשה, הנה מאסטר ג׳ו ולצידו מיכל החרדית שכבר הייתה איתנו בכל הדברים. 

-״אני לעולם לא בוכה!״ היא הצליחה לפלוט בין יבבה להשתנקות. 

מה שקרה לה באותו הערב, בעודה עירומה ופשוקה על רצפת משרדי, היה כמו להתעורר בניעור עמוק ולגלות שנרדמת לא במיטה שלך. 

פתאום התחוור לה שהאמת המינית שלה נמצאת ממש כאן, בין הצלפה לעלבון, תחת מגפי הלוחצות את נקביה הרטובים. 

רק כעת היא הבינה, שכל חייה המיניים היו בבחינת משחקי ילדות תמימים, וכעת משחוותה דומיננטיות קפדנית, חושיה התפרקו לאלפי רסיסים כדמעות על הריצוף. 

-״דמעות שמחות״ היא אומרת. דמעות של פורקן ומודעות עצמית. 

הכאב נעלם, הזכרון חולף, אך תחושת ההשפלה לנצח נשארת.

כשאת מכירה את החושך שבתוכי לפחות כמו את האור הגדול, אני מקבץ את כל חלקי הפאזל מהם אני עשוי לכדי יצירה המתמקדת בדבר אחד: העונג המושלם ביותר שאוכל להציע לך. 

רבות מהשותפות הקודמות שלי לפשעים המענגים הן נשים דתיות וחרדיות. משהו בצניעות, החינוך לכבוד והעובדה שרובן בעלות נסיון מיני מועט תמיד שלהב את הדמיון שלי מעבר ומעל. גבולות אישיים תמיד כובדו, כמו למשל בתולין לרווקות, דיסקרטיות מוחלטת לנשואות וכדומה. 

באורגיית שליטה נהדרת עם כמה משתתפים, זכיתי לברך את הנוכחות ב-״גמר חתימה טובה״ בזמן שאני בועל אחת מהן בתחת במרץ רב. 

דיסוננס קוגניטיבי זה החיים.

השליטה היא גם דרך ביטוי רגשי. ממש כמו אמנות. לכן אני כל כך אוהב לצייר על גופך מה שבא לי. למרוח אודם או לדייק בפרטים, ואז להציג אותך ערומה מול החלון הפתוח.