סדקים באטמוספירה

לקשור, לסטור, לבעוט ולקלל כל ילד קט יכול. 

בבואך בפני שולט, הניחי את מפתחות נפשך בידיו של מורה דרך שלם ואחראי. 

הוא יצעד איתך אל הפצעים הותיקים, יסיר גלדים עכורים מתוככי ליבך וירקום איתך סוף חדש לסיפורים הישנים. 

הוא ינקה את מוחך מהקליפות ששזרת במיומנות כל השנים. הלאה הבושה, הלאה המחסום, הלאה המעצורים.

הוא ילמד אותך שפת אהבה חדשה, כזו בה הוא ואת נמתחים לקצוות של חשיפה ועונג. 

את, בבואך בפני שולט, בחרי בזה ממנו תצאי חזקה דוקא כשכל חולשותייך נוזלות על הרצפה. 

הגבול נמתח

האודם נמרח

השד נמעך

הפה נפתח

האיבר נדרך

החבל נכרך

השוט מצליף

הפות מדליף

המקל מחטיף

הישבן רוטט

המגף בועט

הגוף שועט

את מיללת

את מקללת

אני קשוח

אני מתוח

את שוכבת

את נרטבת

עלי יושבת

אותך מקפיץ

כולל הציצ

בתוכך משפריץ

סמוקה רועדת

את נודדת

עם חיבוקיי

את מסתודדת

וניגר ממך

עד שניכר ממני

שאני לא אוותר 

עד

שאתן לך לינוק לי את הזין

במכונית

ומזל שיש חיתול לפליטה

נוזלים חמים פורצים

היום 

מתוק מלוח זה שילוב 

תבלעי הכל בובה

עם תספורת חדשה ולק ג״ל בציפורניים

ואז תרדמי

על ברכיי

עם מוצץ בתוך הפה.

פעם באת, ובעיני עגל פרסיות מלאות תחינה ביקשת למצוץ לי שוב. 

״וואי איזה זין…״ המשכת למלמל, על אותו האיבר שרק לפני עשרים דקות רקד לך בתך הרחם. 

העור המתוח של מטה הקסמים שלי הבריק מעל המצח החלק שלך, ונתתי לך כמה סטירות עם הכלי הקשה. 

״את לא יודעת להפסיק, מה?״ שאלתי כשאני מנער את הביצים על השפתיים העבות שלך. 

״זה רק איתך, אני לא מסוגלת להפסיק. הזמן שלנו יחד זו הפעם היחידה שיש לי שקט״. 

״בואי אתן לך קצת שקט״ אמרתי,

וזיינתי אותך כל כך חזק שצרחת עד השכנים. 

אחרי החגים זה עכשיו. 

יין וורדים אאוט גבירותיי, הגיע הזמן לאהוב באמת. 

קבלי לך ממני קשב עמוק, חקירה למדנית של גופך. 

קבלי אותי מכיר בך שיאים של עונג וקצוות של כאב. 

קבלי את ליבי מרגיש בך כל נשימה ודמעה. 

קבלי מין מחוספס, לא סימטרי, של גבר ואשה במקומם הנכון. 

קבלי טיפול כמו של תינוקת, פעם ליטוף ופעם טלטול. 

כי חוץ מסרטי דיסני, ישנה אהבה גדולה שיוצאת לה בין שני אנשים שמוכנים לתת לאמת שלהם להתגנב תחת הבגדים.  

ליד בית הכנסת בפתח-תקווה הוקמה סוכה. במהלך הימים התכנסו בה בכדי לברך על המינים, ובמהלך הלילות התכנסנו אני ואת בכדי לפתוח לך את התחת. 

הירח הגדול צייר סהר בוהק על לחיי עכוזייך הלבנים, חוליות שדרתך הבולטות נרעדו בפיתול בכל נעיצה עמוקה של איברי בעומקיייך. 

כשסיימתי להתענג לך על פי הטבעת תליתי אותך כקישוט לסוכה, זרועותייך מונפות אל על מקובעות באזיקונים אל קורת המתכת של ״סוכת נחלים״. 

כפות רגלייך נמתחו מטה במאבק לגעת בקרקע, ואני מדגדג את גופך העירום בהדסים ולולב. 

זוג אתרוגייך, עם פיטם כשר למהדרין הזדקרו להם בקרירות של הסתיו, מזמינות צביטות, נשיכות וליקוקים. 

מחר בבוקר יחזרו לברך כאן על ארבעת המינים. אני מברך על המין שלנו כבר עכשיו. 

ואל תקראי לי כך, עוד לא זכית שאהיה אדונך. 

אז איך לקרוא לך?

תקראי לי ״אדון״, דברי בנימוס ובשקט ובצעי את המוטל עלייך בדייקנות. 

אני ברור?

כן אדונייייי….ןןן...אופס. כן אדון. 

סטירה.

לומדת לאט?

לא אדון.

את טוענת שאני משקר?

לא אדון. 

 אז את לומדת לאט או מהר?

לאט מידי בשבילך אדון.

סטירה.

לאט מידי נקודה.

סליחה.

סטירה

סליחה מה?!

סליחה אדוניי…ןןן…אדון.

סטירה

נראה לי שנשאר כאן עוד הרבה הערב.

״אי אפשר לעלות אלי לדירה, סבתא שלי בסלון״

את אומרת, 

ועד שאת גומרת 

את המשפט

אני כבר עם שתי אצבעות בתוך התחתון

שלך

בחדר המדרגות שמריח כמו טחב מקלטים וטד לפידוס

כי אם אי אפשר לעלות

אז את תרדי

על ברכייך

אל הזין שלי

שעומד כבר מהדרך אחרי

שאוננתי על התמונה שלך חצי מהנסיעה

עד שהזין נתקע בהגה

בזמן הסיבוב

לא כמו הסיבוב שאת חיה בתוכו

אבל עדיין סיבוב שהוביל אותי לחדר מדרגות חשוך בבת ים בו כמות נאה של זרע לוהט התפוצצה לך על הפנים הלבנות והריסים המוגזמות. 

את אפילו נתת לזה שם, לתופעה של זין גדול מידי שאינו יכול לעבור את החור הפצפון. 

אז הרטבתי אותך כהוגן והוכחתי לך שוב שהכל רק בראש. 

את מתייסרת מעונג על ארבע תחתיי, בעודי מחליק את האגן שלי קדימה ומטה כך שילחץ לך על הג׳י. 

מבוכה מתפרצת בך, את מבינה לפתע שאת הולכת להשפריץ חזק על הסדינים הנקיים. 

כעת כבר מאוחר מכדי לעצור. 

אני מרגיש את הנרתיק מתגמש, מתפתל מטה ומתרחב, זרם חם שוטף את רגליי ואת מיללת ארוכות. רגלייך רועדות בזמן שאני הופך את גופך וגומר לך בפה. 

״נכנס או לא נכנס?״

אני מחייך. 

״פאק. אני כל כך הולכת לנצל אותך מינית״. 

אז זה לא רק דתיות. אבל הדיסוננס המחרמן של ילדה טובה ביום וזונה בלילה, תמיד הפעיל בי מקומות אמיתיים. אולי כי גם אני כזה, עובר כל ביקורת משטרתית בחיוך אשכנזי נוצץ, אבל בחדרים שבתוכי אני הופך למכונת מין משוכללת. 

שכל ורגש מתנפצים בעוצמה אל הזיקפה שלי והאורגזמה שלך, עד שאת מחניקה את הגניחה הארוכה האחרונה ולוחשת: ״אלוהים, זה לא טבעי מה שקרה עכשיו״. 

ולא, אין לזה שום קשר לאלוהים.