בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סדקים באטמוספירה

משפטים שאפשר להגיד גם באורגיה המונית וגם בארוחת ערב משפחתית: "שמח שכולם גמרו!"
לפני שנה. יום שישי, 1 בנובמבר 2024 בשעה 6:09

הידיעה המתמשכת אודות זר לא מוכר שמבקש ליטול את חייך אינה מתורגמת למילים. 

זו תחושת אקראיות, אפסות, אבסורד השומט את השטיח מתחת ליוקרת החיים, אם ישנה כזו. 

 

אי אפשר להבין את מי שחוותה מערכת יחסים של שליטה בהסכמה. הידיעה המתמשכת כי עלייך לרצות, להצליח, לספק ולהכנע לשולט שלך אינה מתורגמת למילים. 

אך בניגוד לשדה הקרב, השולט שלך תמיד ירים אותך מבור האפילה, ירגיע את פצעייך וילטף את שיערך.

 

לחוות את הקצה החד, ולתפוס את היד שתרים אותך גבוה.

 

 

לפני שנתיים. יום שישי, 15 בדצמבר 2023 בשעה 5:36

כבר כשהכנסתי לך את הנר השני לתחת הבנת כי בכל ערב את הולכת לקבל אחד נוסף. 

בשלישי כאב לך מאד, את רגישה לחדירה מאחור אבל דווקא הרביעי נכנס ממש חלק. 

אחרי הצבת הנרות אני מניח אותך בעמידת נר, ומצית את הלהבות בכדי שטיפות לוהטות ילכחו לך את שולי הפות הקטן. 

את מתנועעת ומיללת בעדינות בנסיון לספוג את הכאב מבלי לנער את הנרות הדולפים.

הנר החמישי הלך קשה, צעקת שזהו זה האחרון ומחר אין מצב.  

בשישי שיניתי את התנוחה שלך והחדרתי עם קצת שמן זית, לזכר המכבים. זה סיכך את הכל ועזר להכנסה, אבל היה לך קשה לשמור אותם בפנים. 

אז את הנר השביעי הכנסתי בכוח בלי שמן ונתתי לך לנשוך לי את היד. 

טיפות השעווה של שבעה נרות הותירו זיגוג צבעוני מהמם על עכוזך העגול, כמו סופגניה של רולדין. אילצתי אותך לשיר ״מעוז צור״ כשהזין שלי בתוך הגרון שלך והאש עוד דולקת, לראותם בלבד. 

בשמיני לא יכולנו להפגש. תחילה חשבנו שתחדירי בוידאו אבל את לא מסוגלת להכניס לעצמך אפילו שניים. 

את חייבת לי נר, את יודעת. השמש שלי כבר זקור והאור שלו הולך להוציא מתוכך בקרוב את כל האפילה. 

לפני שנתיים. יום רביעי, 9 באוגוסט 2023 בשעה 19:04

היה לך הרבה לספר לי.

איך שהמילים החלו להתגלגל עצרתי אותך וציוויתי להתפשט. על הברכיים, עירומה על הרצפה וחבוקה בשתי רגליי כשאני יושב. 

פיך נאלם ושאלתי, ״אמרתי לשתוק?״

המשכת לתאר את השבוע שלך ואני מחזיק את התחתון שהפשלת ודוחף לך אותו אל הפה כמו כדור קטנטן. 

עצרת מלדבר ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

חזרת לספר על הבוס השקרן כשאת מהמהמת עם פה מלא בחוטיני וניסית להסביר לי למה היית עצובה ואני מוריד חגורת עור ומצליף אחת חזקה על עכוזך השמאלי. 

השתתקת ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

כואבת ומוצלפת מידי כמה מילים המשכת להסביר לי בגמגום איך  הימים האחרונים היו מלאים בלחץ ומשימות ואני פתחתי את רוכסן מכנסיי וכיונתן אלייך זין זקוף, ארוך ומבריק. 

עצרת מלדבר ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

חזרת לדבר על אחותך שהגיעה לביקור בזמן לא נוח ואני החזקתי את ראשך דוחף את שפתייך ישירות אל איברי הזקור בתקיעה חלקה אל עומק הגרון.

כחכחת וכמעט שהקאת, ושאלתי….״אמרתי לשתוק?!!״

כשהזין שלי עמוק בגרון ליד החוטיני ואת עירומה ומוצלפת כששערך אחוז בידי ניסית לשוב ולתאר מה קרה אתמול בצהריים ואני מזיין לך את הגולגולת עמוק וחזק בקצב של המילים שיוצאות וחוזרות ונחנקות ומשתנקות ואומרות ומנסות ובוכות וגונחות וצורחות ועוצרות ומוחות ומכחכחות ורועדות. 

ואני משפיך לך נהר לוהט וחזק אל הלוע והכל מתפוצץ לך בין השפתיים ונוזל על הפטמות הוורודות ואת מספרת על האחיין ששבר כוס יקרה ואני אומר לך:

״סתמי את הפה״. 

לפני שנתיים. יום שישי, 26 במאי 2023 בשעה 6:56

על המדף בחנות נשים עירומות. 

בתוך כלובים מבריקים הן מנצנצות באזיקים, עושות לי עיניים ומתנשמות בהתרגשות. 

״קח אותי! אהיה כל מה שתרצה״

אחת מניעה את הגוף כמו קוברה מרקדת. 

אחת מפריחה נשיקות באישונים מורחבים. 

אחת מעגלת אצבע בין שפתיי פות מורחבות. 

אחרת מלטפת את שכנתה לכלוב. 

 

כל אחת מבקשות שאשלם את כספי דווקא עבורן. שאקח אותה אל ביתי באריזת מתנה. שאהפוך אותה אצלי לרהיט, משרתת או מכשיר אוננות. 

 

לזו הפרסיה עיניים גדולות ומבט מתחנן. 

לאוקראינית שיער ארוך ומושלם עם פטמות ורודות מזדקרות. 

הקיבוצניקית מהצפון רזה עם נמשים וחזה שופע וחצילי. 

האדמונית המתולתלת מביטה היישר אל הזיקפה במכנסיי. 

 

אני מבקש לארוז את הנבחרת ולוקח אל ביתי. 

צעצוע חדש ומרגש לימים הקרובים, מזל שלקחתי פתק החלפה. 

לפני שנתיים. יום שני, 22 במאי 2023 בשעה 18:41

בוא נצמיד שפתיים, הכי עדין שאתה יכול. 

יצא לי קצת אוויר מהפה כי ידעתי, שבעוד רגע כף ידי תחפון בכוח את צמרת תלתליה האדומים. 

אני אמשוך את ראשה לאחור ואסתער על הצוואר בנשיקות ערפד. 

ידי תשלח אל החזה ישירות דרך פתח החולצה ותצבוט במהירות את הפטמה הורודה המזדקרת. 

היא תתחיל לנשום בכבדות ולהשמיע יללות זעירות של עונג. 

אני אגרום לה להתפשט ואכסה את עיניה. 

ידיה קשורות מאחורי הגב בחגורת בד עבה. 

הפות שלה כבר רטוב ונוצץ מג׳לי.

הרגליים רועדות. 

הנה עוד רגע, אני בא.  

הכי לא עדין שאני יכול. 

לפני שנתיים. יום שישי, 21 באפריל 2023 בשעה 21:30

הבאתי את כל חגורות הבד וקשרתי אותך כמו חזיר לשחיטה. מזל שאת צמחונית. נעצתי את הזיקפה הקשה שלי בחור אחד, ובשני, ובשלישי ובאחד, עד שהיית כל כך מגורה שהתחלת לילל מכל נגיעה שלי בגופך. החתולה שלך הסתכלה בשעמום כשדפקתי לך את הגרון כל כך חזק עד שקצת נחנקת מרוק וזרע. את אוהבת שאני משתמש בך כחפץ אוננות מושפל לסיפוק צרכיי המיניים. הפות שלך פלט נוזלים סמיכים כמו ג׳לי מרוב שרצה אותי בתוכו. אצבע, בוהן וזין לסירוגין מתגרים בו בהנאה. 

 

אז אני מחבק, ומנשק, ומתיר לך את הקשרים בשביל לעשות איתך אהבה קרובה כל הלילה. 

 

השכנים שונאים כשאני מגיע, חגורה שחורה בזיונים. 

לפני 3 שנים. יום שני, 2 בינואר 2023 בשעה 16:22

לקשור, לסטור, לבעוט ולקלל כל ילד קט יכול. 

בבואך בפני שולט, הניחי את מפתחות נפשך בידיו של מורה דרך שלם ואחראי. 

הוא יצעד איתך אל הפצעים הותיקים, יסיר גלדים עכורים מתוככי ליבך וירקום איתך סוף חדש לסיפורים הישנים. 

הוא ינקה את מוחך מהקליפות ששזרת במיומנות כל השנים. הלאה הבושה, הלאה המחסום, הלאה המעצורים.

הוא ילמד אותך שפת אהבה חדשה, כזו בה הוא ואת נמתחים לקצוות של חשיפה ועונג. 

את, בבואך בפני שולט, בחרי בזה ממנו תצאי חזקה דוקא כשכל חולשותייך נוזלות על הרצפה. 

 

לפני 3 שנים. יום רביעי, 28 בדצמבר 2022 בשעה 16:56

הגבול נמתח

האודם נמרח

השד נמעך

 

הפה נפתח

האיבר נדרך

החבל נכרך

 

השוט מצליף

הפות מדליף

המקל מחטיף

 

הישבן רוטט

המגף בועט

הגוף שועט

 

את מיללת

את מקללת

 

אני קשוח

אני מתוח

 

את שוכבת

את נרטבת

עלי יושבת

 

אותך מקפיץ

כולל הציצ

בתוכך משפריץ

 

סמוקה רועדת

את נודדת

עם חיבוקיי

את מסתודדת

 

 

 

לפני 3 שנים. יום שבת, 10 בדצמבר 2022 בשעה 7:08

וניגר ממך

עד שניכר ממני

שאני לא אוותר 

עד

שאתן לך לינוק לי את הזין

במכונית

ומזל שיש חיתול לפליטה

נוזלים חמים פורצים

היום 

מתוק מלוח זה שילוב 

תבלעי הכל בובה

עם תספורת חדשה ולק ג״ל בציפורניים

ואז תרדמי

על ברכיי

עם מוצץ בתוך הפה.

לפני 3 שנים. יום שבת, 22 באוקטובר 2022 בשעה 7:47

פעם באת, ובעיני עגל פרסיות מלאות תחינה ביקשת למצוץ לי שוב. 

״וואי איזה זין…״ המשכת למלמל, על אותו האיבר שרק לפני עשרים דקות רקד לך בתך הרחם. 

העור המתוח של מטה הקסמים שלי הבריק מעל המצח החלק שלך, ונתתי לך כמה סטירות עם הכלי הקשה. 

״את לא יודעת להפסיק, מה?״ שאלתי כשאני מנער את הביצים על השפתיים העבות שלך. 

״זה רק איתך, אני לא מסוגלת להפסיק. הזמן שלנו יחד זו הפעם היחידה שיש לי שקט״. 

״בואי אתן לך קצת שקט״ אמרתי,

וזיינתי אותך כל כך חזק שצרחת עד השכנים. 

אחרי החגים זה עכשיו.