סדקים באטמוספירה

אחרי השיעור הראשון את ציירת לי את התנוחות החדשות שלמדת. 

אנשי גפרורים, כמו שלימדו אותך בקורס אנימציה, בפישוק וכניעה טוטאלית, כמו שלימדתי אותך אני. 

נתתי לך לזכור את המספר שמשויך לכל תנוחה, וכך כשהעברתי אותך במהירות מתנוחה מספר 1 לתנועה מספר 3 דרך תנוחה מספר 4, יכלתי להתמהמה בגאווה ביכולת  שלי ללמד, ביכולת שלך ללמוד ובטעויות הקטנות שעשית שנתנו לי סיבה להעניש אותך גופנית. 

היה לי פעם מורה רוסי שאמר: ״עם מספיק מכות על האצבעות, אפשר ללמד גם ארנבת להדליק גפרורים״  

צחקת, כי ידעת שברוסית זה נשמע יותר טוב.

ובינתיים עבר סמסטר, את כבר מצטיינת דיקן אבל את המאסטר שלי עלייך טרם השלמתי.

נתתי לה לספור עשרים מלקות. 

סיכמנו שלא עוצרים:

א. בדמעות 
ב. בסימנים אדומים

היא רכנה על סולם תלת שלבי כשידיה קשורות באזיקונים לרגליו, עכוזה חשוף וחצוף כלפי מעלה.
מיכל העוזרת האישית שלי ליטפה לה את הכתף כמו בכוונה לנחם ולהקל על הכאב, אך בפועל חייכה בעונג בכל הנחתה של סרגל המתכת על העור המתלהט באודם.

גם היא נהנית מהסבל המתוק, הפעם הוא לא שלה. 

"17....איי כואב אדון..."
"מה קרה? הפסקת להגיד תודה אדוני? שנתחיל לספור שוב מההתחלה?"
"סליחה אדוני...זה לא יקרה יותר"
"תתנהגי כך שלא תאלצי להתנצל בפניי שוב. אני ברור?"
"כן אדוני...סליחה אדוני...."

מתחילים מההתחלה.

בבכי של פורקן, כאב ושבר השכבתי אותה ערומה על הגב, רגליה פשוקות בפניי ומיכל מרטיבה את שפתיה במים. 

"מעתה אמרי: לקיתי בשישים מלקות במקום עשרים, כי אני לא חושבת מספיק לפני שאני מדברת".

פסח שמח וכשר. 

כי הגיטרה שלה התבגרה ביחד איתה, והיא התחילה לשיר שירים שבוקר אחד גרמו לאביה לקום ולהכות אותה כל כך חזק עד שהגיטרה נשברה וגם ארבע מאצבעותיה.

היו לה ידיים רכות ועדינות, אבל לאו דוקא שבריריות. ידיים של רוקמת, פסנתרנית או מוזגת חלב בגביעים של נחושת.

הושבתי אותה על ברכיה מול הכורסה שלי והיא הניחה את ראשה על ברכיי. 
ידה אחזה בזקפה המתעוררת שלי מבעד למכנס, ואפשרתי לה הפעם לעשות זאת ללא אישור או הוראה מפורשת.

היד שלי חדרה בפתח העגול מבעד לחולצה ומיששה לה את השד הגדול ביחס לגופה הזעיר.

היא גנחה בקולות דקיקים.

נתתי לה להתחכך לי על הרגל.

עלו בה דמעות.

אבא כבר לא מאיים.

אני לא רוצה להבטיח סתם הבטחות אבל זו הייתה האורגזמה הכי ארוכה שהייתה לך בחיים. לרגעים חשבתי שאת בהתקף אפילפטי. באמת. הרגליים שלך רעדו כמו כנפי פרפר גוסס והעפעפיים שלך ריטטו כך שיכלתי לשמוע אותן מתקתקות. תיקתיקתיקתיק תיק. מחצתי לך את השד השמאלי תוך כדי שהכוס שלך המשיך להמרח לי על הרגל ולמלא אותי בחום השמנוני שלך. לקח לך כל כך הרבה זמן לרקוד ככה ולפעפע עלי שהספקתי להוציא את הנייד שלי. אפילו עניתי להודעה מאמא. את המשכת ליבב בעונג, זה נשמע כמו חצי בכי אמיתי וחצי בכי בכאילו. לעיתים זה נשמע כמו צער על זה שכזו גמירה כבר לא תהיה לך. לעיתים זה נשמע כמו צחוק מתגלגל מתחת לכרית. אז החזקתי אותנו חזק וחייכתי אלייך עד שתסיימי לגמור. הדופק שלך הופצץ בהורמונים ולקח להם זמן להספג בחזרה. זו תהיה מקלחת ארוכה. עכשיו אפשר קפה.

הידיעה המתמשכת אודות זר לא מוכר שמבקש ליטול את חייך אינה מתורגמת למילים. 

זו תחושת אקראיות, אפסות, אבסורד השומט את השטיח מתחת ליוקרת החיים, אם ישנה כזו. 

אי אפשר להבין את מי שחוותה מערכת יחסים של שליטה בהסכמה. הידיעה המתמשכת כי עלייך לרצות, להצליח, לספק ולהכנע לשולט שלך אינה מתורגמת למילים. 

אך בניגוד לשדה הקרב, השולט שלך תמיד ירים אותך מבור האפילה, ירגיע את פצעייך וילטף את שיערך.

לחוות את הקצה החד, ולתפוס את היד שתרים אותך גבוה.

כבר כשהכנסתי לך את הנר השני לתחת הבנת כי בכל ערב את הולכת לקבל אחד נוסף. 

בשלישי כאב לך מאד, את רגישה לחדירה מאחור אבל דווקא הרביעי נכנס ממש חלק. 

אחרי הצבת הנרות אני מניח אותך בעמידת נר, ומצית את הלהבות בכדי שטיפות לוהטות ילכחו לך את שולי הפות הקטן. 

את מתנועעת ומיללת בעדינות בנסיון לספוג את הכאב מבלי לנער את הנרות הדולפים.

הנר החמישי הלך קשה, צעקת שזהו זה האחרון ומחר אין מצב.  

בשישי שיניתי את התנוחה שלך והחדרתי עם קצת שמן זית, לזכר המכבים. זה סיכך את הכל ועזר להכנסה, אבל היה לך קשה לשמור אותם בפנים. 

אז את הנר השביעי הכנסתי בכוח בלי שמן ונתתי לך לנשוך לי את היד. 

טיפות השעווה של שבעה נרות הותירו זיגוג צבעוני מהמם על עכוזך העגול, כמו סופגניה של רולדין. אילצתי אותך לשיר ״מעוז צור״ כשהזין שלי בתוך הגרון שלך והאש עוד דולקת, לראותם בלבד. 

בשמיני לא יכולנו להפגש. תחילה חשבנו שתחדירי בוידאו אבל את לא מסוגלת להכניס לעצמך אפילו שניים. 

את חייבת לי נר, את יודעת. השמש שלי כבר זקור והאור שלו הולך להוציא מתוכך בקרוב את כל האפילה. 

היה לך הרבה לספר לי.

איך שהמילים החלו להתגלגל עצרתי אותך וציוויתי להתפשט. על הברכיים, עירומה על הרצפה וחבוקה בשתי רגליי כשאני יושב. 

פיך נאלם ושאלתי, ״אמרתי לשתוק?״

המשכת לתאר את השבוע שלך ואני מחזיק את התחתון שהפשלת ודוחף לך אותו אל הפה כמו כדור קטנטן. 

עצרת מלדבר ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

חזרת לספר על הבוס השקרן כשאת מהמהמת עם פה מלא בחוטיני וניסית להסביר לי למה היית עצובה ואני מוריד חגורת עור ומצליף אחת חזקה על עכוזך השמאלי. 

השתתקת ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

כואבת ומוצלפת מידי כמה מילים המשכת להסביר לי בגמגום איך  הימים האחרונים היו מלאים בלחץ ומשימות ואני פתחתי את רוכסן מכנסיי וכיונתן אלייך זין זקוף, ארוך ומבריק. 

עצרת מלדבר ושאלתי: ״אמרתי לשתוק?״

חזרת לדבר על אחותך שהגיעה לביקור בזמן לא נוח ואני החזקתי את ראשך דוחף את שפתייך ישירות אל איברי הזקור בתקיעה חלקה אל עומק הגרון.

כחכחת וכמעט שהקאת, ושאלתי….״אמרתי לשתוק?!!״

כשהזין שלי עמוק בגרון ליד החוטיני ואת עירומה ומוצלפת כששערך אחוז בידי ניסית לשוב ולתאר מה קרה אתמול בצהריים ואני מזיין לך את הגולגולת עמוק וחזק בקצב של המילים שיוצאות וחוזרות ונחנקות ומשתנקות ואומרות ומנסות ובוכות וגונחות וצורחות ועוצרות ומוחות ומכחכחות ורועדות. 

ואני משפיך לך נהר לוהט וחזק אל הלוע והכל מתפוצץ לך בין השפתיים ונוזל על הפטמות הוורודות ואת מספרת על האחיין ששבר כוס יקרה ואני אומר לך:

״סתמי את הפה״. 

על המדף בחנות נשים עירומות. 

בתוך כלובים מבריקים הן מנצנצות באזיקים, עושות לי עיניים ומתנשמות בהתרגשות. 

״קח אותי! אהיה כל מה שתרצה״

אחת מניעה את הגוף כמו קוברה מרקדת. 

אחת מפריחה נשיקות באישונים מורחבים. 

אחת מעגלת אצבע בין שפתיי פות מורחבות. 

אחרת מלטפת את שכנתה לכלוב. 

כל אחת מבקשות שאשלם את כספי דווקא עבורן. שאקח אותה אל ביתי באריזת מתנה. שאהפוך אותה אצלי לרהיט, משרתת או מכשיר אוננות. 

לזו הפרסיה עיניים גדולות ומבט מתחנן. 

לאוקראינית שיער ארוך ומושלם עם פטמות ורודות מזדקרות. 

הקיבוצניקית מהצפון רזה עם נמשים וחזה שופע וחצילי. 

האדמונית המתולתלת מביטה היישר אל הזיקפה במכנסיי. 

אני מבקש לארוז את הנבחרת ולוקח אל ביתי. 

צעצוע חדש ומרגש לימים הקרובים, מזל שלקחתי פתק החלפה. 

בוא נצמיד שפתיים, הכי עדין שאתה יכול. 

יצא לי קצת אוויר מהפה כי ידעתי, שבעוד רגע כף ידי תחפון בכוח את צמרת תלתליה האדומים. 

אני אמשוך את ראשה לאחור ואסתער על הצוואר בנשיקות ערפד. 

ידי תשלח אל החזה ישירות דרך פתח החולצה ותצבוט במהירות את הפטמה הורודה המזדקרת. 

היא תתחיל לנשום בכבדות ולהשמיע יללות זעירות של עונג. 

אני אגרום לה להתפשט ואכסה את עיניה. 

ידיה קשורות מאחורי הגב בחגורת בד עבה. 

הפות שלה כבר רטוב ונוצץ מג׳לי.

הרגליים רועדות. 

הנה עוד רגע, אני בא.  

הכי לא עדין שאני יכול. 

הבאתי את כל חגורות הבד וקשרתי אותך כמו חזיר לשחיטה. מזל שאת צמחונית. נעצתי את הזיקפה הקשה שלי בחור אחד, ובשני, ובשלישי ובאחד, עד שהיית כל כך מגורה שהתחלת לילל מכל נגיעה שלי בגופך. החתולה שלך הסתכלה בשעמום כשדפקתי לך את הגרון כל כך חזק עד שקצת נחנקת מרוק וזרע. את אוהבת שאני משתמש בך כחפץ אוננות מושפל לסיפוק צרכיי המיניים. הפות שלך פלט נוזלים סמיכים כמו ג׳לי מרוב שרצה אותי בתוכו. אצבע, בוהן וזין לסירוגין מתגרים בו בהנאה. 

אז אני מחבק, ומנשק, ומתיר לך את הקשרים בשביל לעשות איתך אהבה קרובה כל הלילה. 

השכנים שונאים כשאני מגיע, חגורה שחורה בזיונים.