סדקים באטמוספירה

עצי הצפצפה רקדו ברוח את מחול הערביים בזמן שלהק דרארות פטפט את עצמו בקולניות צווחנית.

מקלעת שיער גלית ושחורה נחה לי על הירך וראשך מחובר אליה, כף ידי הרכה והחזקה מלטפת את החיבור בין העורף לשיער.

העיניים שלך רכות, לא ממוקדות בזמן שאני מודד את נשימותייך דרך תנועת הצלעות הבולטות מבעד לחולצת הסמינר המכופתרת.

החזיה הלבנה מתגלה בין הכפתור העליון שבחולצה לקפל הבד, ולמרות שהשדייים האלה היו שלי בכל כך הרבה מובנים, אני עדיין לא מתאפק מלהציץ. 

״אני יכולה לעשות משהו עבורך?״

את שואלת בקול מתרפס והחלטי. 

״עוד מעט״ אני אומר.

אני מרים את שולי החצאית השחורה שלך עד מעל הברך ומניח כף יד חמה על מקטע הירך הפנימית שנחשפה. 

היד מלטפת את דרכה מעלה כמו גור חתולים שמוצא תנוחת התכרבלות בגוף אימו. אצבעותיי נוגעות בתחתון שלך ומרגישות רטיבות חמה וצמיגה שהצטברה.

אני מסיט הצידה את התחתון ופוגש חוֹם חלקלק ורועד בין שפתי הפות הפנימיות, ודגדגן שהספיק להתקשות כמו חרוז משוגע של רגישות יתר. 

אני מביט לך בעיניים הירוקות בעוד אצבעות כף היד בתנוחה מאיימת וחד משמעית של חדירה מתקרבת. 

את מביטה בעיניים מצועפות, חוששות ומצפות לבאות. 

״את תגמרי לי על האצבעות, אני אזיין לך את הגרון, אדפוק אותך בתחת בעמידה עד שאשפיך בתוכך הכל, אנחנו נסע ונקנה פיצה עם ארטישוק ומנת גלידה אותלו פיסטוק ענקית לשנינו״.

רציתי ללמד אותך לקבל אהבה. 

בין מבט ירוק ומנומש לזיון בעמידה בסמטה בעין כרם, הרציתי לך על טעמה של אהבת אמת. 

את רק ישבת עלי ברכב בבני ברק, מנשקת את פני ומורידה לי את החולצה. 

״אתה התאהבת בבנאדם שאין לו לב״ אמרת לי פעם, אחרי שלא התראינו שנה שלמה ומצאתי אותך בסיטי באשדוד. 

רק החזקנו ידיים בשתיקה והלכנו לבנות כל אחד בנפרד את חלומו. 

אקראיות מתרחשת כשאנחנו עיוורים לדברים המסתדרים מעצמם בשלמות. חמש שנים אחרי ואנחנו פתאום יחד בירושלים, מבט יחיד הספיק בשביל לגרום להר שוב לגעוש. 

באוניברסיטת חיפה על מכסה המנוע נטפת עד הקרסוליים. 

אמרת לי ״תודה״ והבאת שוקולד עם פתק ברכה.

פעם במילואים הכנסתי אותך למוצב שלי בגבול הלבנון והלכת עירומה בגשם, הנקודות על פנייך התחברו עם הטיפות והלב שלי רקד.

יומיים לפני פסח, הפנס הצבאי שנתתי לך עזר לאביך לחפש חמץ בבית שלכם בצפת.  

אהב אותך מאד האבא הזה, עד כדי דמעות.

אני לא שוכח אותך, משרתת זין מופלאה ואהובה שלי, כרגע, אני רק מבקש לא לזכור.  

סליחה שסתמתי לך את הפה
בצעיף החדש שקנית באיטליה.

סליחה שהשפכתי זרע חם
על הז'קט שהכי אהבת.

סליחה שהפתעתי אותך
כשהזין שלי חדר אלייך כך פתאום לתחת.

סליחה שבדקתי בעצמי כמה חזקים הם המצבטים
רק אחרי שתליתי אותם על פטמותייך הרכות.

סליחה שנתתי לבעלך 
לצפות בך נחנקת על הזין שלי ומושפלת כמו זונה.

סליחה שנתתי לך לעלות לרכבת בחצאית בלי תחתון
והכרחתי אותך לפשק רגליים כל הנסיעה.

סליחה שזיינתי אותך בעמידה על הגג של המגדל
וכולם ברחוב יכלו לראות אותך נדפקת.

סליחה שקשרתי אותך למעקה הברזל
בזמן ששידרתי אותך מוצלפת בשיחת זום.

סליחה שנתתי למתמחה שלך להחזיק לך בשיער
בזמן שהיא מניעה את ראשך על הזין שלי.

סליחה שנתתי לך לשיר שיר שלא ידעת
הזמן שאני ממלא את גרונך בזין.

סליחה שהבאתי חבר עם זין ענק

שידפוק אותך כהוגן ביום ההולדת שלך.

סליחה שלא תמיד הייתי הכי קשוח איתך שיכלתי,
גם אני רק בנאדם.

עירומה אני אוריד אותך על ארבע ואכבול פרקי ידייך לקרסוליים כך שלחייך נושקת לרצפה הקרה ועכוזך בולט מעלה כלפיי.
אמשש לך בין שפתיי הפות החם עד שיתרטב ואחדיר שתי סוכריות מנטה חריפות במיוחד לתוכו.
כשתתחיל היללה שלך אמרח טיפת קרם על חור התחת שלך ואחדיר שורש ג'ינג'ר מקולף.
את תיבבי, תסמיקי ותזיעי, מנסה לנוע בשביל להפחית את תחושות הצריבה הפנימיות.
אניח את כף רגלי הגדולה והיחפה אל מול פנייך ואורה לך ללקק היטב בין האצבעות.
כאן אתחיל להכות בעכוזך עם כף עץ קעורה, מצווה עלייך לזרז את הליקוקים.
בכל פספוס קצב בין ליקוק למכה אזחיל אותך על פסטה יבשה.
בכל בכי חנוק שיפלט ממך אחדיר את הג'ינגר עמוק יותר.
בכל סוכריית מנטה שתיפול מהכוס אכניס שתיים.
בכל צעקה שתצעקי אתחיל לספור מהתחלה.
בכל דמעה אתן מכה בסרגל ברזל.
אחדיר את בוהן רגלי לפיך.
אמשוך קצת בשיערך.
אביט בעינייך.
סטירה.
חיבוק.

יש לי מרתף משלי.
לא כמטאפורה,
פאקינג מרתף.

חשוך, עמוק, רחב, במרכז הארץ, לגמרי שלי.

אני אוהב לאחוז באחורי גופה במדרגות, צעד צעד כשהיא עירומה וכושלת, כסוית עיניים וקטועת נשימה.

יורדים מן החושך אל האפילה, בה הכנתי עבורה אתגר וחוויה שלא ניסתה.

עוד מעט תסגר הדלת הכבדה, טוב שקירות רועדים את קולה בחזרה.

גופה יהפוך בידיי למעשה אמנות של כאב ותנועה, עונג ופחד, רטוב ומחוספס, צועק וגונח.

אני אשב לי על כסא ואביט בך, כל-כך שבורה וכל כך אהובה, אתענג על העונג שלך ואחבק לך את הדמעות.

מכאן, אפשר רק לעלות.

קבענו לסוף יום העבודה, המשרד שלך גבוה אבל בשביל המכונית את יורדת נמוך. 

חיכיתי לך, מצויד ומחושב. 

הנה הצמיד ששלחתי אלייך, ענדת אותו על פרק שמאל וכך נדע שאני לא מתנפל בטעות על מישהי אחרת. 

אני רואה אותך יורדת, הצעדים  כמעט כושלים מהתרגשות.

את עוצרת לרגע, מהססת במדרגה השלישית.

אני יכול כבר להריח את הבושם, ברור שהתזת ממנו רק הרגע מנה חדשה, אף בושם לא יחזיק ככה אחרי יום ארוך במשרד. 

החצאית שלך חושפת רגליים חלקות ולבנות, נעלי עקב רחב שחורות, החולצה המכופתרת צמודה לחזה הקטן. 

את מסיימת את הירידה עם פנייך לדלת החניון, יודעת כי ליד הרכב אחכה לך ואשתמש בגופך בפראות.  

אני עוד מספיק לזהות לחיים סמוקות בפס אופקי מבריק לפני שאני מזנק מהפינה הרחוקה של חדר המדרגות, מפתיע אותך מאחור ומצמיד אותך לקיר בעצמה. 

צעקה, גניחה, נשימות מהירות, יד שמנסה לתפוס אותי ומיד נכבלת באזיק למעקה המדרגות, חצאית שעולה, כפתורים בחולצה נקרעים, יד אוחזת שד וצובטת פטמה כהה, תחת נצמד לזקפה, גניחה, הפתעת אותי, שתקי, רוכסן גי׳נס נפתח, יד שולפת זין זקוף, תחת עגול וקר, אמרנו במכונית, שתקי, וואו איזה זין, כיפוף קדימה על המעקה, סתירה לתחת, אחח, עוד אחת, זין בין הרגליים שלך עולה מעלה, תראי כמה את רטובה, אחחח, את אוהבת להרגיש נאנסת ומנוצלת, אחח, אוהבת להיות כלי אוננות מושפל, כןןן, אוהבת להיות זונה נחדרת על ידי גבר זר שלא פגשת מעולם, תזיין אותי, שתקי לא את קובעת מה יקרה, זין חודר לכוס הרטוב, איייי, מחזיק בשיערך, אגן נדחף קדימה ומעלה, יואו כן, דופק אותך בכוח כלפי המעקה ומרגיש איך הנוזלים החמים שלך מכסים לי את הביצים, אוחח כן, אוחח כן, אוחח כן, אתה חזק, יוצא ממך ומשחרר את האזיק, מושך את שיערך ומרכין על הברכיים, אני במדרגה מעלייך ומציב את פנייך אל מול האיבר הרטוב והעבה, הזין שלי גדול יותר מהפנים הקטנות שלך, העיניים שלך טיפה דומעות וכולך סמוקה, תפתחי את הפה, יותר גדול, יותר גדול, סטירה ללחי, אחח, עוד אחת, זין לגרון, אכככמממננ, סטירה, אכככמממנמ, עוד אחת, מחזיק לך את הראש ומזיין את הלשון שלך, מחדיר עמוק לגרון ומונע ממך להקיא, משפיך לתוכך כמות גדולה של זרע לוהט וגונח ארוכות, שולף, מנער על פנייך, מורח שאריות על החולצה הקרועה, מביט בעינייך פעם אחת, יוצא מהדלת, נכנס למכונית, מסמס לך: ״היית כלבה טובה״.

״תודה אדון. נקבע שוב?״

אחרי השיעור הראשון את ציירת לי את התנוחות החדשות שלמדת. 

אנשי גפרורים, כמו שלימדו אותך בקורס אנימציה, בפישוק וכניעה טוטאלית, כמו שלימדתי אותך אני. 

נתתי לך לזכור את המספר שמשויך לכל תנוחה, וכך כשהעברתי אותך במהירות מתנוחה מספר 1 לתנועה מספר 3 דרך תנוחה מספר 4, יכלתי להתמהמה בגאווה ביכולת  שלי ללמד, ביכולת שלך ללמוד ובטעויות הקטנות שעשית שנתנו לי סיבה להעניש אותך גופנית. 

היה לי פעם מורה רוסי שאמר: ״עם מספיק מכות על האצבעות, אפשר ללמד גם ארנבת להדליק גפרורים״  

צחקת, כי ידעת שברוסית זה נשמע יותר טוב.

ובינתיים עבר סמסטר, את כבר מצטיינת דיקן אבל את המאסטר שלי עלייך טרם השלמתי.

נתתי לה לספור עשרים מלקות. 

סיכמנו שלא עוצרים:

א. בדמעות 
ב. בסימנים אדומים

היא רכנה על סולם תלת שלבי כשידיה קשורות באזיקונים לרגליו, עכוזה חשוף וחצוף כלפי מעלה.
מיכל העוזרת האישית שלי ליטפה לה את הכתף כמו בכוונה לנחם ולהקל על הכאב, אך בפועל חייכה בעונג בכל הנחתה של סרגל המתכת על העור המתלהט באודם.

גם היא נהנית מהסבל המתוק, הפעם הוא לא שלה. 

"17....איי כואב אדון..."
"מה קרה? הפסקת להגיד תודה אדוני? שנתחיל לספור שוב מההתחלה?"
"סליחה אדוני...זה לא יקרה יותר"
"תתנהגי כך שלא תאלצי להתנצל בפניי שוב. אני ברור?"
"כן אדוני...סליחה אדוני...."

מתחילים מההתחלה.

בבכי של פורקן, כאב ושבר השכבתי אותה ערומה על הגב, רגליה פשוקות בפניי ומיכל מרטיבה את שפתיה במים. 

"מעתה אמרי: לקיתי בשישים מלקות במקום עשרים, כי אני לא חושבת מספיק לפני שאני מדברת".

פסח שמח וכשר. 

כי הגיטרה שלה התבגרה ביחד איתה, והיא התחילה לשיר שירים שבוקר אחד גרמו לאביה לקום ולהכות אותה כל כך חזק עד שהגיטרה נשברה וגם ארבע מאצבעותיה.

היו לה ידיים רכות ועדינות, אבל לאו דוקא שבריריות. ידיים של רוקמת, פסנתרנית או מוזגת חלב בגביעים של נחושת.

הושבתי אותה על ברכיה מול הכורסה שלי והיא הניחה את ראשה על ברכיי. 
ידה אחזה בזקפה המתעוררת שלי מבעד למכנס, ואפשרתי לה הפעם לעשות זאת ללא אישור או הוראה מפורשת.

היד שלי חדרה בפתח העגול מבעד לחולצה ומיששה לה את השד הגדול ביחס לגופה הזעיר.

היא גנחה בקולות דקיקים.

נתתי לה להתחכך לי על הרגל.

עלו בה דמעות.

אבא כבר לא מאיים.

אני לא רוצה להבטיח סתם הבטחות אבל זו הייתה האורגזמה הכי ארוכה שהייתה לך בחיים. לרגעים חשבתי שאת בהתקף אפילפטי. באמת. הרגליים שלך רעדו כמו כנפי פרפר גוסס והעפעפיים שלך ריטטו כך שיכלתי לשמוע אותן מתקתקות. תיקתיקתיקתיק תיק. מחצתי לך את השד השמאלי תוך כדי שהכוס שלך המשיך להמרח לי על הרגל ולמלא אותי בחום השמנוני שלך. לקח לך כל כך הרבה זמן לרקוד ככה ולפעפע עלי שהספקתי להוציא את הנייד שלי. אפילו עניתי להודעה מאמא. את המשכת ליבב בעונג, זה נשמע כמו חצי בכי אמיתי וחצי בכי בכאילו. לעיתים זה נשמע כמו צער על זה שכזו גמירה כבר לא תהיה לך. לעיתים זה נשמע כמו צחוק מתגלגל מתחת לכרית. אז החזקתי אותנו חזק וחייכתי אלייך עד שתסיימי לגמור. הדופק שלך הופצץ בהורמונים ולקח להם זמן להספג בחזרה. זו תהיה מקלחת ארוכה. עכשיו אפשר קפה.