לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סדקים באטמוספירה

משפטים שאפשר להגיד גם באורגיה המונית וגם בארוחת ערב משפחתית: "שמח שכולם גמרו!"
לפני חודש. 17 בנובמבר 2024 בשעה 16:46

כי הגיטרה שלה התבגרה ביחד איתה, והיא התחילה לשיר שירים שבוקר אחד גרמו לאביה לקום ולהכות אותה כל כך חזק עד שהגיטרה נשברה וגם ארבע מאצבעותיה.

היו לה ידיים רכות ועדינות, אבל לאו דוקא שבריריות. ידיים של רוקמת, פסנתרנית או מוזגת חלב בגביעים של נחושת.

הושבתי אותה על ברכיה מול הכורסה שלי והיא הניחה את ראשה על ברכיי. 
ידה אחזה בזקפה המתעוררת שלי מבעד למכנס, ואפשרתי לה הפעם לעשות זאת ללא אישור או הוראה מפורשת.

היד שלי חדרה בפתח העגול מבעד לחולצה ומיששה לה את השד הגדול ביחס לגופה הזעיר.

היא גנחה בקולות דקיקים.

נתתי לה להתחכך לי על הרגל.

עלו בה דמעות.

אבא כבר לא מאיים.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י