עצי הצפצפה רקדו ברוח את מחול הערביים בזמן שלהק דרארות פטפט את עצמו בקולניות צווחנית.
מקלעת שיער גלית ושחורה נחה לי על הירך וראשך מחובר אליה, כף ידי הרכה והחזקה מלטפת את החיבור בין העורף לשיער.
העיניים שלך רכות, לא ממוקדות בזמן שאני מודד את נשימותייך דרך תנועת הצלעות הבולטות מבעד לחולצת הסמינר המכופתרת.
החזיה הלבנה מתגלה בין הכפתור העליון שבחולצה לקפל הבד, ולמרות שהשדייים האלה היו שלי בכל כך הרבה מובנים, אני עדיין לא מתאפק מלהציץ.
״אני יכולה לעשות משהו עבורך?״
את שואלת בקול מתרפס והחלטי.
״עוד מעט״ אני אומר.
אני מרים את שולי החצאית השחורה שלך עד מעל הברך ומניח כף יד חמה על מקטע הירך הפנימית שנחשפה.
היד מלטפת את דרכה מעלה כמו גור חתולים שמוצא תנוחת התכרבלות בגוף אימו. אצבעותיי נוגעות בתחתון שלך ומרגישות רטיבות חמה וצמיגה שהצטברה.
אני מסיט הצידה את התחתון ופוגש חוֹם חלקלק ורועד בין שפתי הפות הפנימיות, ודגדגן שהספיק להתקשות כמו חרוז משוגע של רגישות יתר.
אני מביט לך בעיניים הירוקות בעוד אצבעות כף היד בתנוחה מאיימת וחד משמעית של חדירה מתקרבת.
את מביטה בעיניים מצועפות, חוששות ומצפות לבאות.
״את תגמרי לי על האצבעות, אני אזיין לך את הגרון, אדפוק אותך בתחת בעמידה עד שאשפיך בתוכך הכל, אנחנו נסע ונקנה פיצה עם ארטישוק ומנת גלידה אותלו פיסטוק ענקית לשנינו״.