בדידותם של מספרים ראשוניים

כשגופם נפגש זה היה חרישי. 

אחד לוחש לשני ומדבר במגע, באהבה ובתשוקה. תקשורת ללא מילים. הכול היה סוער בפנים ומדוייק מבחוץ. היא נגעה וקיבלה, הוא נתן ועינג כמו חייה מורעבת שיצאה מכלוב.

מלקק כול טיפה ממנה, מנשק כול סנטימטר שלה. העונג לא נגמר והתעצם כול פעם. לא משנה כמה פעמים חוו אותו. היא מתכווצת סביבו ומצמידה אותו אליה עד שזה נגמר. 

ושזה נגמר הרעש מתחיל. הצעקות, הריבים והאוייבים שרק רוצים לקרוע אחד את השני ולא במובן המושך. 

עד שהרעש נפסק ונשארו לבד. שם השקט לא היה מקובל. שם היה רעש בפנים שרק רצה לצאת. שרק התגעגע לגוף שלה. שרק רצה עוד פעם אחת. לצעוק בשקט מוחלט