בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בדידותם של מספרים ראשוניים

התחושה של למצוא אדם לא רציונלי כמוך ולאחד איתו את הדרך היא מדהימה. הכאב המשותף, האהבה, השייכות שמגיעה מהלב ומתחברת בין הגופים. העונג הטמון בחיבור הזה הוא מדהים, הוא בלתי ניתן להכלה וכול מה שאתה רוצה ממנו זה עוד. בכול גניחה. בכול שאיפה. עוד. עוד. עוד.
עד שבעוד לא מגיע. ואתה מוצא את עצמך שוכב לבד במיטה בודד. כמו שהרגשת אז. כמו ששניכם הייתם. ביחד אבל בודדים.
לפני 7 חודשים. יום ראשון, 29 ביוני 2025 בשעה 10:31

יורד גשם ברוחב ואני בלי מעיל גשם או מטרייה.

הדרך ארוכה ונגמרו האוטובוסים לכיוון.

מזל עקום, ככה קורה כשטועים. 

קרקור קל עולה מהבטן, כנראה שאוכל רק שאגיע.

 

מנסה לסמן לטרמפ אבל לא עוצרים לי, גם אני כנראה לא הייתי עוצר למישהו ספוג מים באמצע הלילה.

Serial killer vibes...

פונה מעבר לפינת הרחוב ואור חמים של מסעדה מאיר את הרחוב החשוך. מוזיקה נעימה מתנגנת ברקע והמסעדה מלאה באנשים מחויטים, צוחקים ומאושרים על רקע אור נרות.

עמדתי בחלון והסתכלתי, מקנא בחום. מקנא בצחוק. 

אבל בסדר.

   אני הולך בדרך שלי.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י