בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בדידותם של מספרים ראשוניים

התחושה של למצוא אדם לא רציונלי כמוך ולאחד איתו את הדרך היא מדהימה. הכאב המשותף, האהבה, השייכות שמגיעה מהלב ומתחברת בין הגופים. העונג הטמון בחיבור הזה הוא מדהים, הוא בלתי ניתן להכלה וכול מה שאתה רוצה ממנו זה עוד. בכול גניחה. בכול שאיפה. עוד. עוד. עוד.
עד שבעוד לא מגיע. ואתה מוצא את עצמך שוכב לבד במיטה בודד. כמו שהרגשת אז. כמו ששניכם הייתם. ביחד אבל בודדים.
לפני 7 חודשים. יום חמישי, 3 ביולי 2025 בשעה 10:34

כשאלך, את תתגעגעי אלי?

כשאלך בפעם האחרונה והדלת תסגר אחרי, האם תבהי בה לרגע?

אם בלילה שתתעוררי מסיוט ותסתובבי במיטה תרגישי בחסרוני?

כשסיטואציה בבית תזכיר לך בדיחה פנימית שלנו ותצחקי לבד, החיסרון שלי יהדהד? 

כששאריות התלתלים שלי יעלמו סופית מהבית תשימי לב?

 

את לא אוהבת אותי כמו אז, וגם אני לא אותך.

וזה כואב, אבל האם באמת זאת הייתה האהבה?

נר שמסיים לדלוק כבר לא שם, אבל עדיין היה נר.

האם ככה גם אהבה? 

שרק מה שנשאר ממנה היא תחושת חמימות בבטן?

 

האם את גם חושבת על האהבה שהייתה?

האם גם את מחייכת מהזיכרונות?

מתי תהיה הפעם האחרונה שתחשבי עלי, לפני שתשכחי אותי?

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י