בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בדידותם של מספרים ראשוניים

התחושה של למצוא אדם לא רציונלי כמוך ולאחד איתו את הדרך היא מדהימה. הכאב המשותף, האהבה, השייכות שמגיעה מהלב ומתחברת בין הגופים. העונג הטמון בחיבור הזה הוא מדהים, הוא בלתי ניתן להכלה וכול מה שאתה רוצה ממנו זה עוד. בכול גניחה. בכול שאיפה. עוד. עוד. עוד.
עד שבעוד לא מגיע. ואתה מוצא את עצמך שוכב לבד במיטה בודד. כמו שהרגשת אז. כמו ששניכם הייתם. ביחד אבל בודדים.
לפני 6 חודשים. יום שבת, 2 באוגוסט 2025 בשעה 14:10

מפתח מסתובב והדלת נפתחת. נכנס, מוריד נעלים ולא מספיק להסתובב לפני שהיא עוטפת אותי בחיבוק חם ומנשק את הלחי. "איך היה היום שלך?" היא שואלת בעודנו מתיישבים עם כוס קפה של אחרי צהריים.

לא משנה מה היה באותו יום הכל באותו רגע נראה הרבה פחות משמעותי והרבה יותר אפשרי. "אה ודה" אמרתי וצחקנו. כאילו העולם עמד מלכת כל ערב מחדש. ביקור במציאות וחזרה לחלום. עוד פעם. ושוב.

החיבוקים החמים בלילות הקרים, קול הנשימות הרדודות שלה כשהיא ישנה עם ראשה עלי. ריח שערה. מגע עורה הרך... עיניי לא נעצמו והחלום כבר התחיל.

 

מפתח מסתובב ודלת נפתחת. נכנס, מוריד נעליים ומסתכל מסביב. השקט. הריק. כוס קפה ופותח מחשב. אה ודה. ועוד קצת אה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י