*מחשבות של לילה*
אני חושבת שכל אישה מרגע הגעתה לעולם ממין נקבה- היא מלכה...
מעצם זה שביולוגית נועדנו לעשות את הדבר הכי קשה בעולם, לסחוב ילד בתוכנו, להוציא אותו מתוכנו בייסורים, להזין אותו ממה שהגוף שלנו מייצר בצורה טבעית משחר הימים..
(*מדובר באופן מאוד כוללני כמובן על המין האנושי כגזע)
הטבע כמו הטבע עשה אותנו מלכות מעצם הווייתנו...
מלכות היא הליבה של המין הנשי...
אממה, אנחנו חיה מאוד נבונה, שלא כמו חברינו בסוואנה, באוקיינוס או בשמיים, ובעלי תודעה מאוד גבוהה...
מה לעשות, החיה הכי חזקה (ולטעמי גם הכי נוראית) בטבע...
והתבונה והתודעה באות עם מחיר...
אנחנו, כנשים, כבנות אנוש- חוות, נשרטות, אוהבות עד כאב, מתרסקות, מסיקות מסקנות (לרוב לא נכונות) לפי המסרים שהמוח שלנו קלט וקידד לאורך שנים, מסרים שקיבלנו מהבית בו גדלנו, מהסביבה והאזור בו חיינו... מסרים שלרוב לא לטובתנו...
אני מקנאה בנשים שהאופי/סביבה/בית/לא יודעת מה עוד, גידלו אותן כך שהן מרגישות והרגישו לכל אורך חייהן מלכות..
נשים ששופעות ומתנהלות מתוך ביטחון פנימי אמיתי, שהן מחזיקות באמונה אבסולוטית שהן משהו נדיר ומיוחד, שהן מעריכות את עצמן ממקום עמוק עמוק שיודע, לא חושב, לא אולי, יודע, שהן worthy...
מקנאה מאוד, לא פגשתי הרבה כאלו.. בעצם אפילו לא עולה לי אחת בראש...
לעומת זאת, ישנן נשים, שמגלות את המלכה שבהן, (אם בכלל, לצערי) אחרי שנים של חוסר ביטחון, של מחשבות שליליות על עצמן, של ביטול עצמי, מול עצמן, מול הסביבה..בניין שנבנה קומה אחרי קומה על אותם חרא מסרים...
אז הן לא יודעות ממש איך להיות מלכות, איך פתאום חושבים אחרת? איך משנים את הקידוד?
והן יכולות להיות דורסנית לפעמים, ומבולבלות לפעמים, להתנהל ועדיין לפרש דברים מתוך המקום הנמוך שליווה אותן לאורך כל כך הרבה זמן ..כי הן צריכות להוכיח, לעצמן קודם כל ובעיקר- שהן worthy...
