צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עלילות של לילית

מוצאת את עצמי מחדש. בבדסמ. בתור אישה (טרנסית).
עוד לא יודעת על מה אכתוב.
כנראה, עד שיהיה משהו אמיתי, אכתוב על פנטזיות ורצונות. אשתף במחשבות.
לפני חודש. יום שבת, 10 בינואר 2026 בשעה 13:06

מעתיקה מפוסט ישן ומעדכנת. 

 

התיאור פה הוא רק לגברים. נשים וזוגות יש פחות מגבלות. פשוט תראו בפרופיל.

 

נתחיל -

+ מחפשת פרטנר. 

+ שולט

+ גם במנטלי

- לא מסתתר מבת זוג או משהו (גם אם נשוי, אבל פולי אמיתי ולא מסתתרים).

+ גיל: מעל 40. צעירים, נא לא לפנות. 

+ חייב להיות מוצלח בחיים. מסופק מהחיים ומסודר.

- למען הסר ספק, לא מצפה לשום דבר כלכלי. פשוט קשה לי עם מישהו שלא הסתדר בחיים.

- חייבים להיפגש פעם-פעמיים לפחות מחוץ לבית. אז אם אתם לא יכולים לצאת לדייט עם טרנסית (או שוב, מסתתרים מבת הזוג) - לא יתאים.

+ עדיפות למישהו מהמרכז. 

+ במיוחד אם הפרופיל שלך ריק, תתחיל מהצגה עצמית ותמונה כשלהי. לא עונה לפרופיל ריקים. 

השאר תשאלו. 

לפני 3 חודשים. יום רביעי, 12 בנובמבר 2025 בשעה 9:16

סתם. 
עפה על עצמי 😄 

החלפתי עבודה. אז אולי גם הגיע הזמן לחדש חיפושים גם כאן. 

בתקווה בקרוב אעשה קצת עריכות ועידכונים לפרופיל. 

זהו. 

:)

לפני 11 חודשים. יום שבת, 22 בפברואר 2025 בשעה 11:40

כשאת מרגישה צורך בקרבה ומגע עמוק. משהו אמיתי  בעדיפות לבדסמי.

מישהי לחוות איתה את הרגע, ולהיעלם איתה בתוך הנצח.

 

אבל את באת לאתר הכלוב

 

שיהיה לכן שבוע מיוחד וכייפי.

לפני שנתיים. יום שלישי, 30 בינואר 2024 בשעה 17:09

יש משהו מוזר בטינדר.

אנינלא מאמינה לפרופילים טובים.

אבל לא טובים, מסננת מיד.

 

השיחות שם לא מרגישות לי זורמות. אף פעם. אני אסכים אם תגידו שזה משהו בי... ובכל זאת.

 

אני כבר לא מדברת על זה שאין שם תגית נוחה של בדסמ. מה אני אמורה לעשות? לנחש? להלחיק רק על כאלה שכתוב להם משנו על זה? אין סיכוי.

 

מעייף הדבר הזה.

 

זהו. פרקתי.

 

ללט

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 28 בינואר 2024 בשעה 14:52

לעצום עיניים

לנשום אותה עמוק.

להתמכר לריח

ולטעם המתוק.

 

לעוף איתה הלילה

ואז בלית ברירה

להתרסק לרגע

בדרך חזרה.

 

אפשר לדעת אפילו

ללא מילה, מבט

כל שתרצי ברגע,

כי עולמי הוא את.

 

 

זהו. רק רציתי לשתף שיר .

 

*כל הזכויות שמורות וזה.

 

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 21 בינואר 2024 בשעה 15:39

היוש.

מקווה שהכותרת הביאה לפה קצת קהל.

 

תמליצו לי רגע על בלוגים של שולטות (אבל נשים על נשים).

עם תוכן מעניין.

ארוטי עובד. (אמיתי או דמיוני). גם עמוק ומעמיק עובד.

בכללי, משהו.

 

שולטות יקרות, יותר ממוזמנות להזמין לבלוג של עצמכן. 

 

נשלטות אחרות, אשמח לדעת על בלוג של שולטת שהתחברתן אליו.

 

יאללה. חפרתי.

תסלחו לי, אני מתאוששת מפרידה.

לפני שנתיים. יום ראשון, 21 בינואר 2024 בשעה 5:24

יצא ככה שמזמן לא כתבתי סיפורים קצרים... 

הייתי צריכה הסחת דעת מהחיים... אז קבלו אם בא לכם:

 

שכבתי על המיטה. תנוחת עובר.

היא עמדה ליידי וטיפפה עם הרגל ברצפה בחוסר סבלנות. לאחר רגע היא דיברה, ״את תבכי עוד הרבה זמן? נגמרה לי הסבלנות. לכי לשטוף פנים אם את רוצה את האפטר קייר שלך״.

הקול שלה לא באמת היה נשמע חסר סבלנות, אבל זה גם לא היה נשמע כמו בקשה.

קמתי והלכתי למקלחת במבט מושפל.

כשחזרתי לסלון, היא כבר ישבה על הספה, כרית לרגליה, ובדקה משהו בטלפון.

״ארצה״ - היא אמרה וטפחה עם כף הרגל על הכרית שליד רגליה.

התיישבתי לידה על הברכיים, מבט לרצפה.

״סיימת לבכות? ״

״כן, גבירתי״.

״יופי. אז את יכולה. ״

היא לא הייתה צריכה להבהיר יותר. היא ידעה מה אני רוצה. לא. מה אני צריכה עכשיו.

״תודה גבירתי״ - מלמלתי כשאני כבר מחבקת את הרגל שלה. הייתי צריכה להיאבק בדמעות שוב. אבל היא לא אוהבת כשאני מדמעת עליה… לא שזה קורה כזה הרבה.

כעברו כמה דקות, נרגעתי. כאילו הרגישה את התזמון המדויק, היא ניערה את הרגל כדי לגרום לי להתנתק.

״לכי תביאי לי משהו לשתות, כלבה״.

היא לא ציינה מה. היא יודעת כמה קשה לי עם הוראות לא מדויקות, אז זה ללא ספק היה בכוונה. קמתי מהרהרת על מה להביא לה.

״עצרי! תחזרי לרגלי״

חזרתי. מבולבלת, הרמתי את המבט.

״את לא מבינה מה עשית לא בסדר, אה? לחי שמאל״.

הרמתי את הלחי שיהיה לה נוח. סתירה מצלצלת אחת הספיקה לי בשביל להבין את הטעות שלי. בעצם, היא כנראה בכוונה השתמשה בסתירות רק במקרה ספציפי. זה לא היה עונש, אלה חינוך. אילוף אפילו.

״סליחה גבירתי״. אמרתי בקול ברור. קצת רועד מהסתירה והתרגשות.

״יופי, לפחות הבנת. תביאי לי לשתות עכשיו״

״כן, גבירתי״.

לרוב אחרי סשנים, היא אוהבת יין, במיוחד כשיש סיכוי למשהו מיני אחרי זה… נראה לי שזה יחשב לרמז… אבל זה הימור שווה. מזגתי לה כוס יין. חזרתי והנחתי לידה. מחכה לפקודה הבאה.

״רגלי״. התיישבתי על הכרית שלרגליה.

״הכלבה החרמנית זוממת משהו? ״ - היא שאלה בעודה מרימה את הכוס ולוגמת מהיין.

״רציתי רק להודות לך על השיעור שלימדת אותי, גבירתי״.

״שיעור בהחלט. זה אמור ללמד אותך שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. זה שאף פעם לא בכית בסשן שגם נהנית ממנו, עד עכשיו - לא אומר שזה לא יכול לקרות איתי. ״

״כן גבירתי. למדתי את זה גבירתי. ״

״יופי, כלבה. אז איך חשבת להודות לי…? ״

״כמו שרק כלבה יודעת״ - עניתי והתחלתי לנשום מהר ועם לשון בחוץ.

״כלבה חצופה״, - היא אמרה בחיוך בעודה מפסקת את הרגליים ומזיזה הצידה את התחתון הסקסי שלבשה, - ״ בואי, תראי לי כמה את אסירת תודה״.

לפני שנתיים. יום שישי, 8 בדצמבר 2023 בשעה 17:22

כלבונרה.

 

זהו.

לפני שנתיים. יום ראשון, 30 ביולי 2023 בשעה 16:51

בא לי אהבה...........

סתם. לא באמת.🤣

כאילו אהבה זה נחמד.

אבל מה שבא לי באמת  זה להתמסר. ושיעריכו את זה.

ושלב לפני, שיוכלו להכיל את כל מה שיש לי לתת.

 

כאילו, ברצינות רגע.

זה לא קל לקחת. או לקבל. או להכיל נתינה. עבורי זה בכלל בלתי אפשרי.

אבל חשבתי ששולטים/ות טובים בזה יותר....

מניסיון שלי בינתיים. הם לא. לא מספיק. אולי אני פשוט צריכה ללמוד לתת פחות.

אולי לחלק את הנתינה בין כמה (זוג זאת כנראה בכל זאת הבחירה המתאימה לי ביותר, אבל קשה, קשה).

 

זהו. אין יותר פואנטה. היה בא לי לכתוב.

ועד ששולטים עליי, אני עושה מה שבא לי!!!

לפני שנתיים. יום שבת, 29 ביולי 2023 בשעה 19:32

בא לי שולטת.

או שולט.

או גם וגם.

 

יאללה, היה שבוע טוב.

מקווה לעוד שבוע טוב.

 

ומאחלת גם לכן/ם

💝