סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות של לילית

מוצאת את עצמי מחדש. בבדסמ. בתור אישה (טרנסית).
עוד לא יודעת על מה אכתוב.
כנראה, עד שיהיה משהו אמיתי, אכתוב על פנטזיות ורצונות. אשתף במחשבות.
לפני שנתיים. 9 בדצמבר 2021 בשעה 21:10

אני חושבת שאהבתי. לבטח, התאהבתי המון.

אני חושבת שאהבו אותי. לפחות אני רוצה להאמין שכן.

 

איני רוצה עוד אהבה. לא שאני נגד. היא פשוט לא מה שאני חושקת בו.

לא רוצה לאהוב.

 

רוצה להעריץ במקום.

 

להעריץ את מי שאתה.

את המבט שלך.

את הכנות והישירות שלך.

החכמה שלך.

ההומור שלך.

להעריץ את כמה שאתה אחראי. את כמה שאתה ילדותי ושטותי.

להעריץ את הגוף שלך. העוצמה שלו. הכוח שיש לו עליי.

להעריץ את העונג שלך. במיוחד כזה שנגרם על ידי, בזכותי. דרכך.

 

רוצה להיות נערצת.

 

שתעריץ את מי שאני.

שתעריץ את הכניעה שלי.

העצמאות שלי.

הכוח של האופי שלי... וכמה שאיני יכולה להתנגד לך כלל.

החוכמה שלי. ההומור (המעווט) שלי.

שתעריץ את הגוף שלי. כמו שהוא.

תעריץ את הכניעה שלי.

 

אולי גם תאהב אותי. אולי גם אוהב אותך. אבל אלו הם לא העיקר בשבילי.

זאב פטיש{סאדיסט} - מי לא רוצה אהבה כמו בני 16? להתרגש מכל פגישה, אבל האם זה תלוי בבן הזוג ואו שאנחנו כבר לא מסוגלים לחוות עומק כזה...
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י