צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות של לילית

מוצאת את עצמי מחדש. בבדסמ. בתור אישה (טרנסית).
עוד לא יודעת על מה אכתוב.
כנראה, עד שיהיה משהו אמיתי, אכתוב על פנטזיות ורצונות. אשתף במחשבות.
לפני שנתיים. 12 בדצמבר 2021 בשעה 19:24

למקרה שלא עקבתם עד כה. תקציר: שנים שלא הייתי בבדסמ. גם לא במערכות יחסים... וגם, כמעט, ללא סקס. תרצו פרטים, תגללו בבלוג, נראה כתבתי עלזה משהו.  אבל זה מספיק מידע לפוסט הזה.

 

מרגישה מפורקת!

הוא פשוט פירק אותי.

זה היה ממש טוב.

איך חייתי בלי כל זה שנים?

דוגי. השיער שלי מלופף על היד שלו והוא מושך בצורה שגורמת לי להזקף לאחור.

יש יותר טוב מזה! (ברור שיש! גם הוא אומר שזה היה בקטנה. הוא עדין, כי הוא עדיין לא מכיר אותי.)

ובזמן הזה, הוא מגיע כל כך עמוק שזה גורם לי לכאב. הכאב לא נעים. אז הוא עוצר לרגע (מזל שרק לרגע). וכשהוא עוצר, בא לי שימשיך. אני יודעת שהוא עצר בגללי. אבל באותו הרגע, אני מעדיפה את הכאב שוב. (כאילו לא באמת, כי זה לא בריא, כנראה. אבל גם כן באמת).

 

והספאנק. היה לי קצת סקס ונילי בשנים האחרונות... מי שקיבלה רק ספנק מונילי, לא קיבלה ספנק מעולם.

עוצמה. בטחון. (וגם זה כנראה, עדיין, עדין. כי מכירים. רוצה יותר!)

 

אהה. והוא גם אמר שאני ילדה טובה... כן, כן. תקנאו!

 

לסיכום, מפורקת.

ורוצה עוד!

 

סליחה. סליחה. אפשר עוד בבקשה?
Pretty please!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י