עלילות של לילית

לא. רגע. אל תסכלו אותי באבנים. אני לא איזו מחוקה ללא אישיות ורצונות.

אבל הנה הבעיה. אני נהנית לעשות דברים שאני לא נהנית לעשות.

אז כשהוא אומר לי לעשות משהו, שהוא גבול (נגיד גבול רך, לצורך העניין)... אני אתנגד כמה שאוכל... אבל כמה שהוא ימשיך להתעקש, ככה יותר ארצה לרצות אותו. ואז, הרצון לעשות את מה שאני לא רוצה, יגבור על החוסר רצון.

מבולבלים? גם אנחנו!

נ.ב. לא. אני לא חלשת אופי. אני פשוט רוצה להתמסר. אבל לא לכל אחד. רק למי שיגרום לי לרצות. לרצות גם את מה שאני לא רוצה... רגע. כבר הסברתי את זה.

Welcome to my mind.

We are all mad here