כאילו באמת.
אני רואה טרנד כזה. שולטים שמחנכים. כאלה שיעזרו לך "להשתדרג" לגרסא הכי טובה שלך.
הם יראו לך את הדרך.
הם יעשו בשבילך. הם יהפכו אותך להכי טוב שתוכלי להיות.
אבל מה אם אני מושלמת?!
סתם. לא.
אני שבורה ומקולקלת.
אבל יחסית מהמקום שהתחלתי ממנו, אני כבר גרסה מאוד משופרת.
ואני ממשיכה להשתפר. לבד.
האמת. אין לי בעיה לשפר אותם קצת, אם יהיה צורך ורצון הדדי.
אל תבינו אותי לא נכון. אני בעד שיפור הדדי בין בני זוג. בדסמ או בלי (כאילו, אני רוצה עם, אבל זוגות אחרים).
אני פשוט לא צריכה שולט בשביל 100% מזה.
מה שאני אוצה. זה שותף.
שותף לשיפור עלצמי. כתף לבכות עליה כשצריך (והוא יבכה על איזה איזור שירצה. או שלא יבכה, כי הוא "גבר, גבר!")
שותף לחלוק איתו קצת את הנטל שיש בחיים. לקחת קצת משלו...
אהה. כן.
יהיה נחמד אם הוא ירביץ לי לפעמים.
יגרום לי לאבד נשימה, במיוחד אם זה עם הכלי הזה שלו...
וכן. כן. אולי. מידי פעם, הוא יצטרך "לעמיד אותי במקומי". בהקשר אליו, או לעולם כולו.
שיהפוך אותי לגרסה הכי טובה בשבילו. אבל בלי השיט הזה של "את לא יודעת את החיים".
אני יודעת את החיים. הם יודעים אותי. במובן התנכי. בלי חומר סיכה.(וזה לא נעים, למען הסר ספק).
לסיכום.
בוא נעשה סקס ובדסמ ביחד.
אם יזרום לנו, נחלוק את החיים ביחד.
נלמד אחד משהניה וההפך.
סקס ובדסם, כבר אמרתי? אז שוב!
סופ"ש נעים לכולם!