אני חושבת שנבנת לי מישבה בראש.
זה התחיל מלחשוב על הסיבות גורמות לי לרצות להתמסר לבן אדם. על איך אני מסננת. ולמה מסתננים האלה שאני לא מסננת.
והנה המחשבה.
אני מחלקת אנשים שאני מכירה, לקטגריות בהקשר כללי שכזה:
- אנשים רעים/ מעצבנים/ גרועים/ נכשלים.
- אנשים ממוצעים.
- אנשים שיש להם לפחות כמה תכונות בולטות שבא לי לחכות. ללמוד מהם בתחום כזה או אחר. (אלה האנשים, שאני מקווה שהייתי מכניסה את עצמי לקטגוריה הזאת, אם הייתי פוגשת את עצמי). הם לא מיוחדים. אבל יש בהם משהו מיוחד מספיק.
- אנשים שאני קצת מקנאת בהם. בקטע חיובי. וברמה הכללית. בניגוד לקודמים, שהיה מאוד ספציפי, הדבר שבא לי לשפר בעקבות ההיכרות.
- אנשים שאין לי סיכוי להיות כמובם. לפחות בעיניי. הם טובים ממני בהרוב. זה האנשים, שבא לי לתת להם כמה שאפשר. זה האנשים שבא לי להעריץ.
הסוג האחרון, יש אולי 4 כאלה בכל חיי. ואני מכירה הרבה אנשים... רובם יודעים את דעתי עליהם.
זהו.
סוף מחשבה.
שיהיה סופ"ש נעים.
