סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

למה?כי אני יכולה...

יומנה של דומינה..
By Yuli A.Dom
לפני שנתיים. יום שבת, 4 במאי 2024 בשעה 21:10

"כן, ממש"..

עניתי בשליפה..

"אבל אין מישהו שיעלה לי את הסעיף.."

הוספתי בתסכול..

והאמת?..
זה כבר הרבה זמן שלא חדרתי לגבר עם כוונת זדון.
ובואו,

זה לא שאני לא יכולה לדרוש מכל מאן דבעי לרכון ולקבל את מלוא ההדר והגאון הסיליקוני שלי ..

הרוב המוחלט (כולל השולטים הכי עחזרים שטוענים שרקטלית זו לא הדרך) לא יכול להישאר אדיש למראה שלי עם זין עומד ועקבים, אך זו לא כוונת המחוררת.
הרצון לחדור לחוריו ונשמתו מתוקף היותו

עומד פה על הכף...

ואין הרבה כאלה שיגרדו לי את החלק הזה במוח.
המשפיל, הבועל, המטונף והמיידי..


נכון,

ישנם זכרים שארצה לחדור אליהם על מנת לענג אותם ולהעיף אותם לרקיע השביעי,


בבעילה- לא כך הדבר..

באתי לקחת.
לחדור.
לבעול.
לזיין.


לדפוק אותך חזק וברור ולהפוך אותך מ"גבר" לזונה קטנה עם רקטום פעור וצמא להרחבה.

לזין.

זין של אשה כוסית וקטנה וקוקטית וסקסית ופסיכית..

אבל זין...

ועוד איזה זיןןןן😈

לפני שנתיים. יום שבת, 4 במאי 2024 בשעה 13:31

 

ורגליים

לפני שנתיים. יום שבת, 4 במאי 2024 בשעה 8:19

זה כל מה שהייתי צריכה

כדי לענוד אותו שוב

ולפרוֹק קצת קנאת פין.

 

לעזאזל,

כמה התגעגעתי לזה!

לפני שנתיים. יום ראשון, 31 במרץ 2024 בשעה 12:03

בבית הבובות של יולי

הייתה הופעה פשוט מושלמת🎠🎡🧸🪆

לפני שנתיים. יום ראשון, 31 במרץ 2024 בשעה 4:37

 

הסולייה כמובן..

אני?

אני שחורה ומטונפת

😈

לפני שנתיים. יום שבת, 30 במרץ 2024 בשעה 20:52

מגשים החלומות שלי

הוא קשוב לכל תנודה ותדר

יודע להפוך כל חלום למציאות

כל דימיון לחוויה בלתי נשכחת

כל כמעט - למושלם.

שלוקח צעד קדימה

מוביל בשבילי התענוגות,

מגשים את מאוַיי,

חש את רחשי ליבי

את תנודות גופי

יודע אותי.

עקב עד קודקוד,

כף רגל עד ראש.

רצוני הוא רצונו,

חלומי הוא חלומו,

והוא שלי

ובשבילי.

אהובי🤍

לפני שנתיים. יום שני, 11 במרץ 2024 בשעה 1:34

נבחרת להיות לי לכלי

כלי העונג שלי.

לך ניתנה הזכות

להרטיט את גופי

לאלחש את גפיי

להאיץ את נשימתי עד עילפון

שוב ושוב ושוב

קיבלת תקפיד שלא יסולא בפז-

הינך אמוּן על נוזלי גופי

עת נוזלי גופך מאיימים לגעוש.

אתה כלי העונג שלי,

בעוד כלי העונג שלך מיותם ומיותר,

אזוק,

נעול,

כלוא,

מגיר את טיפות הגאות מבעד חריצי המתכת.

דמך המתקשה לסגת אל עבר חלציך

משאיר את ראשך רווי דיו

כדי לא לשכוח לרגע,

אתה כלי.

כלי העונג שלי.

ועכשיו-

למצוץ.

לפני שנתיים. יום חמישי, 7 במרץ 2024 בשעה 13:38

ואת עצמי לערב הנשים בדאנג׳ן.

גברברים מתוקים- אל חשש!😈

הכניסה נפתחת ב23:30☺️

אותי תמצאו על הבמה👠

 

רואים שאני מתרגשת?

רואים?

רואים?

לפני שנתיים. יום שלישי, 5 במרץ 2024 בשעה 22:23

או

אדום אדום

או

שלום שלום!

 

יוליה....

היא רוסיה?

לפני שנתיים. יום שני, 4 במרץ 2024 בשעה 23:32

רגע לא מוכר- אך נטול זרוּת ופחד.

מעורר ערגה,

כמיהה,

כאילו הייה שם תמיד-

עומד בפיתחו של עולם ומחכה להזדמנות להציף שוב את כולך בגלים של עונג צרוף.

עוטף וממלא,

מטמיע בך חום.

מטפס מהעקב עד הקודקוד,

מזין כל נים וגיד.

מנקה את מחשבותיך.

ממיס את שאריות המאבק של חלציך,

הודף כל שביב גאווה סורר

המנסה לבלום מגופך להתרפק ולהתפרק.

מלהיט בעירה של התמסרות

המכלה את יתרת הבושה שנאחזת במרתפי ההיגיון

פודה ממיתרי קולך את אנחות השחרור

ושאגות הפורקן

כמו מבשר-

גאולה