למה?כי אני יכולה...

פועלת מתחת לפני השטח

🤫

פאוזה

מהפוסט הקודם.

רק איתה🌹

לוקחת לי רגע של המתנה.

אתה מיישיר לי חצי מבט לאחור שחודר לעיני לשבריר שניה.

אני לא צריכה יותר.

אני לוכדת את כל מה שגופי צריך כדי לנסוק.
הדריכות למולי מזינה את כל חושיי.

הציפיה המהולה בפחד מעוררת כל זקיק בעורי.

המבט המיוחם והמבוהל,

הגוף שמגיב ללא שליטה ומתכווץ נוכח הנפת ידי המלטפת.

וכשידי עייפה מלטיפות,

וציפורניי ננעצות בבשרך,

וצריבות השוט קורעות את עורך

עת גופך קורס ומתייצב וקורס,
אך מגייס את כל כוחותיו כדי להתייצב שוב,

עבורי, בשבילי.

בקרב של גוף ונפש.

הכמיהה המטורפת אל מול הרתיעה היוקדת למלא את יצריי ואת תאוותי

שגורמת לך לטפטף זיעה מגופך וחשק מחלציך.

תוך ידיעה ברורה שהתגמול הוא באושרי

זו בדיוק ההתמסרות שממלאה את נשמתי.

היום על הבמה!

יהיה אש🌹

סופ"ש אהבה בדאנג׳ן❤️

ולפעמים זה כל מה שמתחשק לי

זוג ממתקים

יפים וחטובים

גבריים וחזקים

ושיצמדו אחד לשני ויתמזמזו להם לדעת

ואני?

אני רק אתענג לי כמו בחוויה קולינרית לעיניים על היופי והטעם והקסם שיש בשני זכרים מתקתקים

עם נגיעות של רוטב תשוקה וקורט של אומץ על מצע נון-קונפורמיזם.

אוי יול..

לאחרונה את מתחילה להגזים עם הנדידות🤤

"חכי שנייה, אני חייב להשתין"

- חייב?-
"כן, דחוףף! אני מתאפק כבר שעה"
- יופי, להתאפק זה חשוב..חכה רגע, קח, שתה.-
"מה לשתות- אני עוד שניה מתפוצץ!"
- תשתה ותיגש..-

אתה גומע את המיים ופוצח בהליכה מהירה תוך כדי פתיחת החגורה אל עבר השירותים.
אני באה אחריך ואתה לא באמת מבין מדוע.. שולף אותו מהתחתון ואני נעמדת לידך.
בוהה בו, בך.. שוב בו..

- תשתין!- אני מפצירה בך.
"מה?" - אתה לפתע נראה מבולבל
"אני מנסה.. רגע, מה? מה את עושה?"
אתה שואל באי נוחות.
- כלום.. מסתכלת עליך. יש בעיה?-
אתה לא מצליח לענות מרוב מבוכה, אבל הגוף שלך כבר מתחיל לענות במקומך..
-אויש... מתוק שלי.. לא יוצא לך?-
אני עונה בעיני עגל וקול מתיילד ומתריס.
"לא יודע, אני מנסה.. וגם מנסה להבין מה קורה לי כרגע.."
- מה הבעיה להשתין? לפני שניה אמרת שלוחץ לך בפיפי..נכון? קדימה, בלי לטפטף, זה לא כל כך מורכב..-

האיבר שלך מזדקף ומתקשה והמבט שלך נהיה עגול וחלול.
"פאק, מה הולך כאן?!"
אני תופסת אותו בלפיתה חזקה, מורידה אותו בכח ומכוונת אותו לכיוון האסלה
-אני רק עוזרת לך.. עכשיו תראה לי שאתה ילד גדול-

העיניים שלך מתגלגלות אחורה, האיבר שלך מתקשח כמו בטון ובמקום שתן- מתפרץ לו גל ראשון של נוזל עונג
טיפה סוררת נופלת על מושב האסלה ואתה כבר מבין מה הולך להגיע.

-נו.. מה עם הפיפי? תזהר שלא יברח לך בסוף...-
אני מקניטה בחצי איום..
"לא יכול, פאקינג לא מסוגל! וגם... תראי אותו! זה עוד יפגע בתקרה"
אתה מסב את מבטי לרמת הזקירות ואני פוצחת בליגלוג מחוייך.
-אוי.. קשה לך?-
אני מצמידה את גופי לצידך
-הנה..מאמי כאן לעזור לך-
יד אחת נתחבת בין הפלחים ואצבע נחושה חודרת לגופך בזמן שיד שניה שוב לופתת בעוצמה את הז*ן שלך.
תוך שניה- מטח של עונג נורה ממך, מטנף את הכל בפיצוץ של נוזלים.

-אתה זוכר שביקשתי לא לטפטף, נכון?
ילדים גדולים, משאירים נקי-

ברגע אחד אני אוחזת בשיערך ומורידה אותך על 4 כשהפנים שלך מתקרבות לאסלה, כמו באופן אוטומטי הלשון שלך נשלפת ומנקה את המושב עד טיפת הזרע האחרונה.
אני מסיטה את המבט שלך אלי, מסובבת אותך לכייוני ומורחת את החזה שלך בשאריות העונג.
מרימה אותך אלי, מצמידה אותך לגופי וחותכת את התעופה שלך בהוראה חדה.
-למקלחת-

אתה מתנשף, מתקדם לכיוון המקלחת בצעדים כבדים, עוצם עיניים, נשען על הקרמיקה הקרה ושומע את זרם המיים שוטף את המחשבות.
מרגיש אותם זולגים ומנקים את הטינוף, את הידיים שעוברות על הגוף שלך ומסבנות בעדינות.
חום המים עולה, אתה מרפה לתוך זרועותיי וכמו ללא שליטה- זרם חזק וארוך של שתן פורץ בעוצמה וקולח מימך, הגוף שלך רועד משאריות החשמל ממש כמו אורגזמה נוספת שבוקעת ללא אזהרה..

אתה מסדיר נשימה, מנסה להישאר עומד בניגוד לדעת הרגליים שבקושי מחזיקות.
אם לא הייתי יודעת אחרת - הייתי מהמרת שסיימת חצי מרתון..
כשאתה עוד מעכל את מה שקרה ומנסה לעבד את התחושות אני מעבירה לידיך את המזלף, סוחטת את שיערי ובתנועה חדה מהירה מכוונת לזרם הקר ביותר תוך כדי "בריחה" מהמקלחת.
בכל זאת, משהו צריך להעיר אותך חזרה.

מתנגבת קלות, תופסת לך את הפנים ונושקת לך ארוכות בצד השפתיים.
-כל הכבוד! אני גאה בך!
עכשיו תסיים לשטוף את עצמך ובוא למיטה..
מגיע לך פיפי-פְרָס😈

או למשל מילנואה חצוף

או פיטבול מאסיבי...🐕‍🦺

בטח לא איזה פאפי "דרדלה"🐩..

מין גזע דומיננטי ומתמסר במקביל,

ככה אני אוהבת!

אם אני לובשת את מה שהכי נח לי
ומתנהגת כמו שהכי מתחשק לי
ושומעת את המוזיקה שאני הכי אוהבת
ורוקדת כאילו המחר זו רק שמועה
ומרגישה הכי מוגנת ורגועה בעולם
סימן שאני בבית🫶

הוא חוזר לו לאיטו,

צעד צעד..

החיוך השטני, המבט הרעב,
ריח היראה שממלא את הריאות.
כמה חיכיתי

לשמוע את אנקות הכאב- ולדעת שהן מהולות בעונג מזוקק
לגרום לזעקות השבר לפרוץ- ולדעת שהוא יתאחה בעוד מספר דקות בחיבוק עוטף.
לראות איש על ברכיו, כפוּת ידיים, מכוסה עיניים,
ממתין בציפייה מתובלת בחשש מה"לא נודע"-ולחוש את ההתרגשות והציפייה שעוברת לו בגוף..

להתבשם מכוחי בעודך עומד עירום לעיני כל,

מושפל וכאוב,

חשוף לגמרי, ללא יכולת להגן על עצמך, על גופך או כבודך

ואת הבושה והפחד שהיו אמורים לגאות בך

מחליף פרץ של אדרנלין והתמסרות.

לחייך בסיפוק כשחלציך בוערים במלחמה של כאב ותשוקה,

מופקרים ומופקדים בידיי
נתונים לחסדיי
לחרוט על עורך עד שיקיז ויזלוג נוזל החיים

ולדעת שכל טיפה שניגרת מוקדשת ומקודשת,

יקרת ערך כמו אבן אודם שמוענקת לי במתנה

בניחוח ברזל וטעם של חופש..

ה"רעש" שמייצר לי את השקט.

התגעגעתי

שלא יחסר❣️

אז מ 1 עד 10.

כמה התגעגעתם?

💋