למה?כי אני יכולה...

זה הרגע ביום שמנקה את הכל

ובאותה נשימה הרגע שבו כל הלכלוך צף

ואני מתנקה לי,

לאט לאט

ונקי נקי💕

האדום הזה.."

שתי לגימות

ו"הבכורה" עוברת אלי💋

לא משנה כמה אנסה לשכתב את הערב הזה

מי שלא נכח-לא יצליח להבין

תודה💜

אני רואה את כולם, מרגישה כל תזוזה וכל שיח.

והכל קורה כשכלום לא קורה.

האורבים מנסים לקרום את תוואי הדרך.
את רואה אותם רואים אותך
מנסים לצוּד את מנת חלקם שחיכו לה כל כך.
אחד הולך לפנייה המיוחלת, מחכה שתגיעי כי ראה אותך מתקדמת,
אחד הולך לפנייך בנונשלנט- שמא עבר פה באגביות.
אחד נותן חיבוק עם פיץ׳ אחר שרק אני יודעת לזהות.

ואחד. וול.. עושה לך צבעוני בעיניים..

ואני, אני עפה לי מהאנדורפינים שהייתי צריכה כל כך.

תגידו לי אתם, עם כל הטוב הזה, 

לא נתחפש לאנטילופה?

והאוֹרב לאוֹהב,

פתוּר💁🏻‍♀️

ההתרגשות של הלפני,

התכנונים וההכנות,

הדרך לשם,

האדרנלין שמתחיל לבעבע

זר לא יבין!

סדום- את אהבת אחרת!

כמה שהתגעגעתי אליך😍

במקומו?

שאלות רטוריות זה כאן😏

עצבנית..

אתה בהחלט יודע למה.
אתה גם יודע שהיום כדאי לך לשמור מרחק.

לא כדאי להעיר את הדוב.
ובכל זאת אתה שותה מיץ אומץ ושולח בהיסוס
"את רוצה להוציא עלי עצבים..?"
"שאלה יפה" עניתי..
"תגיע" הוספתי דקותיים אחרי.
לא עובר הרבה זמן עד שאתה עומד עירום כמו מוצג מובש ומובך במוזיאון שלי.

ואני מסתובבת סביבך.. בוחנת, מתרשמת ...

מעבירה יד, בודקת את הסחורה, מלטפת אותך בעדינות ובהנפה אחת מדוייקת-

על הישבן שלך מצויירות להן אצבעות,

כמו חותמות את חלקו הראשון של הלילה.
לפיתה אחת הדוקה תופסת את האיבר שלך ומובילה אותך לחדר השינה..
"על 6" פקדתי.
אתה מבצע בלי לשאול-

עולה למיטה, מבוהל וחושש

אבל יודע שעכשיו הזמן שלי לצחקק קצת.

נעמדת מאחוריך- מושכת אותו אלי ואתה מקופל בשניה.
צריך רק מכה קטנטנה כשהכל אסוף בידי ואתה גונח מכאב.
מרימה אותו חזק ומשחררת, סוטרת ומשחקת בכלי הזה ששיך לי ונותנת לך להבין שכל הגודל והפאר שם לא באמת שווים כשאין בו שימוש, והלילה-אין בו.
החיוך שנמרח לי על הפנים מכל פידבק שהגוף שלך מספק משתלב עם מבט רעב וצחוק זדוני.

מפעם לפעם אתה קורס על המיטה ומתקפל כמו עוּבּר.

ואני כמו אם רחומה-

חובקת אותך מאחור ומנשק את צווארך-לוחשת לך כמה אתה גיבור.

כשדי לי- מסובבת אותך אלי, מטמינה את ראשך בחזה שלי ופיטמה מנחמת נכנסת לפיך-

כמו מחזירה אותך למקום המוגן שלך.

בינתיים שיניתי את דעתי-הוא יהיה שמיש הלילה.

פשוט קחי אחת,

ותהפכי אותה לכזאת!!

"מסתכלת האדומה,

בפרחחים אשר הנצו בשכונה"...

מילים: Y.Adom

לחן: עממי

2010..

נוסעים לנו בדרך חזור מחופשת חברים בכינרת...אין הסחות דעת כמו טלפון חכם או פייסבוק, דיסקים שהכנו לנסיעה מתנגנים ברקע -הוא רוצה מזרחית.. אתה רוצה רגאיי..
הוא נוהג-אז מזרחית.
אתה מקדימה ואני מאחור במושב האמצעי.
שולחת רגל בשקט בשקט בין המושבים.. בינכם..
הוא מרוכז בנהיגה ובעצמו בעיקר.
ואתה?
אתה יודע מה אתה אמור לעשות
גם אם הסיכון הוא ענק,

גם אם יש סיכוי שברגע שניתפס - נקבל שנינו בעיטה מהרכב על 90 קמ"ש.

אתה מעסה, לוחץ בנקודות, משקיע ובעיקר מבצע את תפקידך למופת..

תוך כדי אתה מפתח איתו שיחת חולין והיד בשלה עוד מעסה ולוחצת ללא שום היסוס עם 2 טונות של פחד והמון תעוזה או פשוט בלי כל מחשבה..

רק רעב אמיתי של קניבל.

הייה שווה..