למה?כי אני יכולה...

לוקחת לי רגע של המתנה.

אתה מיישיר לי חצי מבט לאחור שחודר לעיני לשבריר שניה.

אני לא צריכה יותר.

אני לוכדת את כל מה שגופי צריך כדי לנסוק.
הדריכות למולי מזינה את כל חושיי.

הציפיה המהולה בפחד מעוררת כל זקיק בעורי.

המבט המיוחם והמבוהל,

הגוף שמגיב ללא שליטה ומתכווץ נוכח הנפת ידי המלטפת.

וכשידי עייפה מלטיפות,

וציפורניי ננעצות בבשרך,

וצריבות השוט קורעות את עורך

עת גופך קורס ומתייצב וקורס,
אך מגייס את כל כוחותיו כדי להתייצב שוב,

עבורי, בשבילי.

בקרב של גוף ונפש.

הכמיהה המטורפת אל מול הרתיעה היוקדת למלא את יצריי ואת תאוותי

שגורמת לך לטפטף זיעה מגופך וחשק מחלציך.

תוך ידיעה ברורה שהתגמול הוא באושרי

זו בדיוק ההתמסרות שממלאה את נשמתי.