למה?כי אני יכולה...

ישבנו עד השעות הקטנות, הוא אחד מהאנשים היקרים לי מכל.

אני חושבת שיותר מכולם- הוא דואג לי הכי הרבה.

והכי חשוב- הוא מכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר

כל פאק קטן שבי. כל הפרעה וטריגר..

הוא יודע מה להגיד לי ומתי ומה עדיף לצנזר.

כמה סוכר וכמה קפה ואפילו כמה חלב למזוג.

הוא יודע כמה אני מקושקשת וקשה לתיפעול,

מלאה בגחמות ודרישות כמו מלכת אנגליה בואכה אישתו של הקב"ה..

ועדיין שרוף עלי והופך בשבילי עולם 

ואני? אני אוהבת אותו עד השמיים!! 

למה?!

כי הוא מכיר את הצלקות שלי ועוטף ומחבק אותן..

וככה - הוא אוהב אותי,

מקושטת בהן, גאה בהן ואוהבת אותן כמעט כמוהו