למה?כי אני יכולה...

הנשלט ה"טוטאלי' הראשון שלי..

זה הייה קשר של עשור בעצימות משתנה.. 

ריקוד בין מיני למנטלי.. משהו באמצע..

הוא הייה מדהים עבורי, על גבול המושלם.

הוא דאג לחייך אותי ומבחינתו כל האמצעים כשרים.

הוא ידע אותי והכיר אותי לפני ולפנים..

מה אני אוהבת, רוצה, צריכה או חולמת בכל רגע נתון והתאבד על זה כאילו זאת משימת חיו!

את כל זה הוא עשה הרבה הרבה לפני שהקשר קיבל אווירה מינית כלשהי ורק כי הבין את גודל המעמד..

הוא פשוט העריץ והעריך אותי בדיוק כמו שידעתי שמגיע לי.. לפעמים אפילו קצת יותר..

הוא עשה הכל רק כדי שהיצור השמיימי הזה שליידו ימשיך לחייך וליצור ולהנות ולהתפנק..

אמנם חתכנו כדי להתקדם איש איש לעבר משפחה ילדים ועבודה מצ׳עממת..אבל הדינמיקה הזאת שלנו לעולם לא דעכה..

לימים,הוא התחתן (כמובן שנכחתי...)

כשירד מהחופה חיבק אותי חזק.. התפרק לי על הצוואר בבכי שקט ולחש לי באוזן "את(!) רק את המלכה שלי ,לא משנה גם באמצע הלילה-אם אני יודע שאת צריכה אותי אני פשוט עוזב הכל ובא"

אני באמת תוהה אם יש מישהו שיוכל להגיע לרמה שלו..

שלנו.. והאמת.. אני אפילו מתגעגעת מידיי פעם..

My Boo- אתה הרף לשאוף אליו!