"יצאתי-תכין קפה ותפתח סיגריה, אני בדרך"
"על האש" - אתה עונה לי,
כשאני מגיעה- הקפה המדוייק מוכן, הקססה על השולחן והמים במכשיר נקיים.
עוד לא היו סמארטפונים שיסיחו את דעתינו, מקסימום מחשב נייח עם קצת אינטרנט לICQ בימים טובים.
יושבים לשתות את הקפה, אתה מכין לי ראש במכשיר ואני שמה עליך רגליים עייפות.
בלי שאגיד אתה חולץ לי את הנעליים והיד שלך נשלחת לעסות לי את כפות הרגליים..
הטלפון מצלצל-
"אני בדרך בייבי, מה יש לאכול?"
שיט-ידעתי שלא יהיה לי שקט..
אני מורידה את הרגליים ממך, עושה 2, מאווררת במהירות את החדר המעושן ומעלימה ראיות.
אנחנו מתיישבים לעוד דקה אחרונה של קפה ושקט.
אתה מתיישב מולי ושוב באופן אוטומטי הרגליים שלי עליך ,עוד לחיצה אחרונה והוא כבר דופק בדלת.
אתה חוזר למחשב לשחק באיזה משחק אינפנטילי של אחי ואני מתפנה אליו - משחקת את הגירלפרנד שחיכתה כל השבוע כדי שהבויפרנד החזק והקשוח שלה יגיע בסופש ומידי פעם מגיחה מבט כדי לראות איך אתה מתהפך מחרמנות וקנאה.
יודעת בלב שלי שיום יגיע ואתן לך לטעום ממני - אבל רק מתי שיתחשק לי..
ואתה?אתה נע בין יודע למקווה למתוסכל למבולבל לסובל ולנהנה וזה כל כך מחרמן!
מודה - לפעמים אני כל כך מתגעגעת להרגיש אותו כל כך רוצה וכל כך לא יכול שזה גורם לי להזכיר לו את הקטעים האלה ולגרום לו להידלק כשהוא באמצע שגרת היום ועם חיים ואשה וילדים ובית.
הפעם התאפקתי🤐
יש מצב שאני מתבגרת💁🏻♀️
