סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אותיות פורחות באוויר

בלוג ליחסי ציבור, בלוג לתשומת לב סה"כ בלוג של פולט דעות.
לפני 6 שנים. 26 באפריל 2018 בשעה 18:59

הסצנה הזו שבה הרופא הפלסטי מטיח עלבונות מקצועים בדמותה המתבגרת של דנה מודן 'חבל שאת מסתובבת ככה, אין לזה צורה'.
מזכיר לך איך בכל נקודת זמן בחייך, אתה יכול להשתפר מלא ויכול להתרסק על מלא.

בדיוק כמו שקורה לגיבור השני בסדרה, אסי כהן. שנאלץ לשמוע את אימו (תיקי דיין) מזדעזעת לאחר שיחת טלפון שקיבלה ממישהי שהציגה את עצמה כפילגש במשך מספר שנים של הבעל (אגב, מאיפה המילה הזו פי-לגש? יש אותה גם לגברים?).

הפיק שחרפן את תיקי דיין היה על כך שהפילגש לא הייתה בולעת, ואת כל זה היא שופכת בכשרון רב מול בנה, אסי כהן, שגם ככה אין לו הרבה סבלנות לרחמיה של אימו, לא עכשיו, לא בעתיד ולא בעבר.

בשניות שהוא הולך לשים את הראש אצל השכנה (דנה מודן) האמא שוב נכנסת ומחפשת איך אפשר להעלב יותר ומתרחשת סצנה מדויקת על יחסים בין הורים לילדים, אסי כהן לוקח את הקטע הזה לשיא ומחליט שהוא כל כך לא מתקפל מול דמות האם הדורסנית ולכל היצירה הגאונית הזו אתה פשוט רק רוצה למחוא כפיים.
שהקשר המשפחתי מותח נשבר ומתרסק מול העיניים של דנה מודן, זה כל מה שהיא פולטת.

''אני מה זה שמחה שאני לבד בעולם, כל המצגת הזו של המשפחה שזה הדבר הטוב הנכון הנורמלי, זה כזה בדיחה גרועה, זה מדהים שזה תפס.
זה ברור שהבן אדם צריך להיות לבד, אתה במילא לבד, אז לפחות תהיה לבד.
המצב הטוב הנכון היחידי של הבן אדם זה להיות לבד, אבל זה כל כך מלחיץ את האנשים שהם החליטו שהדבר המצב הבלתי אפשרי הזה, הגיהנום הזה המשפחה זה הדבר הטוב זה הדבר הנכון זה הדבר הנורמלי והדבר הטבעי להיות לבד, הנכון, זה מוזר, זה ממש מוזר'' 

 

מצאתי פרק אחר ביוטיוב, על הדילמה של דמות מתבגרת, יתומה מאב ומאם, לבד בעולם. מוצאת את עצמה פעם ראשונה בהיריון לא מתכונן ועל תגובת הפרטנר אסי כהן שלא מתכוון לרגע לתת לזה לקרות.

 

גם_אני_לומד_לשקר_האם_יקרה_לי_דבר?

 

 

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 20:42

 

כבר בהתחלה ידענו מה יהיה הסוף
אחר כך הייתה אהבה
לפעמים הדברים כל כך ברורים

ידעתי שתלכי ואת ידעת שלא תשארי

אוהב אותך עכשיו כמו אז שנסענו לטייל בשמש ובים

אוהב אותך בדיוק כמו בפעם הראשונה שחייכת והארת לי את העולם

עכשיו את עוזבת ואין דרך חזרה וזה עצוב כל כך עצוב אז את בוכה.

תביטי בי אני עומד מולך מרגיש כמו מטומטם מתפלל שחיבוק יכול לעצור את העולם

 

אמרתי לך שתלמדי, אמרתי לך שיום אחד את תאהבי אותי כל כך
חשבתי שאולי זה לא חשוב מה אחרים אומרים
חשוב רק שאני אוהב אותך

עכשיו אני צריך לשתוק ולתת לך להמשיך ללכת למקום אחר
קשה לי לאבד אותך.

 

 

 

 

@מתגעגע#דרכך#לעצמי

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 18:46

מתי בעצם זה קרה? מתי עברנו את הנקודה שממנה אי אפשר עוד לחזור להתחלה
מתי נפגשנו במקרה? מתי החלפנו מבטים? ואיך הפכנו להיות כמו אנשים זרים.

שכחנו את הכל, מילים מפוארות
איך חשבנו שאצלנו זה לא יכול לקרות
נגמרו לי המילים, כבר איבדתי את התחושה
ידעתי שיקח לי זמן זה כמו מלחמת התשה

וחסרים לי הלילות חסרים לי הימים
במקום לרצות לשכוח אני כותב לך עוד שירים
חסר לי החיוך
חסר לי המגע
לפעמים עוד חולם עליך אחר כך זה נרגע.

יכול להיות שאת צדקת אני לא רציתי לוותר
וגם אם סוף כל סוף הבנתי זה ללא ממש עוזר
כבר פיתחתי הרגלים שכחתי איך יכול להיות ככל שמתבגרים קשה יותר לראות
אז איפה זה משאיר אותי עכשיו אחרי הכל
אני עוצם את העיניים ואלוהים גדול
אולי אני נרגע כבר איבדתי את התחושה 

 

 


 

 

#לא#יודע#שובע

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 15:17

 

הולך ברחוב מחפש אותך, תעברי כך לתומך, רציתי רק להבהיר נקודה ועכשיו אני דועך

והמילים שלי והמילים שלי מקלקלות לי את הכל, ותמיד כדאי יותר לשתוק כשאתה כבר לא יכול.

והתמונות חלופות ימים עוברים וקשה לי להבין אם נזכה בסוף לחיות אותו או אמשיך רק להאמין. 


תמיד יהיה משהו אחר שיחליף את זה שנגמר בכל שניה יבוא רגע במקום הרגע שעבר

ותתחתן, תתגרש, תנהל רומן לשבוע מאושר ותרדם בלילה מול ה (טלווזיה) ותחלום חלום מוזר.

ותמיד תרצה תרצה

ואף פעם אי אפשר לנצח במירוץ כזה שאין לו קו גמר.

 

וזה כל כך נכון וכל כך רחוק ואתה מחכה לרגע שמשהו יתפרק, שמשהו בך ישבר כבר ויתן מקום לאהבה להכנס.

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 12:56

 

תעזבי הכל

מה חשוב עכשיו

מה יהיה עוד שנה..

 

הניחי את הראש

כי הבוקר עולה

אולי נשקע בשינה

 

אבל את אומרת שהזמן קצר והדרך ארוכה ואי אפשר לחכות עד שנדע...

 

הסתכלי סביב את לא ילדה קטנה

ואת בטח רואה

אנשים הולכים מרמים את עצמם וחיים ללא אהבה

 

אבל את אומרת שגם אם זה נכון וגם אם את טועה את לא יכולה לחכות עד שנדע.

 

תעזבי הכל מה חשוב עכשיו אם את לא מבינה

תחבקי אותי אני אוהב אותך גם כשאת מכאיבה

אולי זה ככה, לפעמים צריך לשכוח מהכל ויעברו עוד שנים עד שנדע...

 

#הוא#טוב#יותר#ממני


 

 

 

לפני 7 שנים. 11 באוגוסט 2017 בשעה 9:12


עשרים וארבע שעות אני האיש הרע הכי טוב שאת רוצה.
כשפוקחים עיניים מתחילים לשתות דרך הכוונת תחנות חולפות מתמסר לעונג מתמכר לאות.
כשעוצרים לרגע מפחדים להיות
מדליק את החושך מאיר את האור
כשעוצמים עיניים מתחילים לראות דרך הכוונת מטרות נעות קוקאין ויין בשנים רזות 
    אפילו
     לשכוח 
     שוכח
     לזכור
ממתקים לנפש נשמות תועות
עשרים וארבע שעות אצבעות דביקות

_______________________________________________________
טיפ לחיים: תרקדו מול הראי! 

 

טיפ לסאונד : תנסו למצוא גרסת אולפן

 

 

לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 8:04

'אם הוא היה יודע לזיין הוא היה עכשיו איתך במיטה' אני אומר לה בלי בושה.
היא הסכימה איתי ומיד התחרטה, 'הוא יודע' אומרת לי ושומעים שהיא לא מאמינה.

'אז איפה הוא?' אני מתגרה, חושב לעצמי איך ויתר על פרטנרית כזו אלופה שהכל אצלה זה טירוף מוחלט של בתוך גבולות נמתחים.

היא שתקה ואני הבנתי שאני הגזמתי, שתקתי בחזרה ורציתי שהיא תדע שאני גבר שלעולם לא אוותר עליה.

 

'אתה ויתרת' היא אמרה לי והזכירה לי את הפעם הזו שקרעתי וצילקתי לה את הנפש, הפעם הזו שאמרתי בקול תקיף ורועד 'לא רוצה יותר'.

אני מסתכל עליה ולא יכול לענות היא עדיין סוחבת את הצלקת הזו שפתאום יהיה טוב מדי, יהיה שגרה מדי ופתאום אני שוב אגיד לה ביי.

 'היינו צעירים' אני ממלמל את המנטרה הקבועה שלי, 'מטעויות לומדים' אני ממשיך להתנצל ולהתחנף 'את המחר שלי, את האור שלי את'.

 כשהיא מניחה את ראשה על החזה שלי אני יודע שהבחורה הזו שלי, מחבק אותה כל כך חזק וכמעט בוכה מרוב שהלב שלי מתפוצץ אליה.

 

אני מרים אותה בעדינות מתלבש והיא מקבלת את הדין ומסרבת להאמין ששוב אני הולך

הפרצוף שלי אמר לה את כל מה שהיא יודעת ומכחישה 

שאני צריך לזוז, אמרתי לה מראש שאני בא רק לשעה ושמחכים לי לארוחת ערב הילדים והאישה.
__
##כוכב#עליון#תחתון#מוריד

לפני 7 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 13:25

תורידי את החולצה שאראה מה יש מתחת
תבואי עם סכין שאראה אותך רוצחת | אולי איזה ריקוד? לזוז קצת
אם משהו מרגש אותך שאראה אותך רועדת  
בלילה תעשי דברים שאת מפחדת
תביאי חברות תשתכרו קצת

הטרוף שבשגרה הזאת שלי ושלך | זו הסטיה שמוכרחה לצאת אל הגוף שלא ישכח

תקחי את הבגדים ותזרקי לרחוב
אפילו תקשרי אותי ושיתחיל לכאוב
ואז תבואי ותלכי ותבואי ותלכי קצת

שלא אשאר כבוי ככה
וככה נוכל להיות

http://room404.net/wp-content/uploads/2010/05/clip-art-graffiti-michael-zilberman-cc-by-nc-nd.jpg

 

 

 

#חי_בשביל_מחר.

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 15:30

אנשים שמים עלי תווית
ואני מניח את התווית שלהם בתוך מכונת הכביסה.
והתווית ככה בתוך המכונה, מסתובבת במהירות של 2000 פעם בדקה.
ואי אפשר להתקרב אליה ולא לגעת בה התווית בתוך המכונה.
ויש רעש כאילו רעידת אדומה ועוד רגע התוף נקרע והמכונה תתפוצץ מעצמה.
והתווית תונח לה ברישול, על הרצפה.

אבל בבוקר, פתחתי את דלת המכונה וחיפשתי את התווית.
היא הייתה שם, מבריקה ריחנית וסמוקה.
התווית נתלתה על מתקן הכביסה, בשמש, ללא שמירה.
ועדיין, איש לא רצה את התווית הזו, עבורו.

בבוקר יום המחרת, התווית כבר הייתה מקופלת בארון.
ליד תוויות אחרות, חיוורות ורחוקות, קצת נשכחות. 
לקחתי אומץ וחבשתי את התווית המתגרה ושוב אל הרחוב
ושוב, אנשים שמו עלי תוויות ואני שמתי אותה במכונת הכביסה.

ובכל סיבוב, שמתי לב, שהתווית יותר ויותר מתכהה.

http://www.erev-rav.com/wp-content/uploads/2014/08/ta-graffiti.jpg

אני#כמעט#כמוני

 

לפני 7 שנים. 24 בפברואר 2017 בשעה 6:52

אני נשלט שלה.

זה אני שבורח מכל הגדרות כאילו אני תמיד אצטרף לעמוד בכל הציפיות
בכלל זה די יעיל לעשות את הדברים שאת אוהבת, גם ככה מבין שנינו את החכמה יותר.
אם לשנינו יש מטרה משותפת של עונג אז את כבר הוכחת יותר מפעם אחת שאת יודעת את הדרך לשם.

אני אפילו נשלט מדויק.
מדויק בזה שאני נכנס אליך הביתה ויודע בדיוק את החום שאת מבקשת.
להביט בך חזק, בעוצמה אנושית מטורפת ולחבק אותך עד שהגוף שלך והגוף שלי מגיעים לאותה טמפרטורה.
זה דבר שלוקח שניות בודדות.

את תמיד אומרת לי שאף אחד לא יודע לענג אותך כמוני, מה שיש בין שנינו זאת התפוצצות של חשקים.
מכיר את הנהימות שלך, קשוב ומקשיב לצורה שבה את בוחרת להתבטא, איך מחדש את מעוררת השראה בעולם שלי.

ואחרי שאת מפנה לי שוב, את המקום הבטוח שלי בעולם שלך.
ואז את משחררת הכל.
ומרשה לי לדפוק אותך כל כך חזק שאני רואה שאת מגיעה לדרגות של בכי שאני חודר בעוצמה.
את מושכת לי בשיער ואני תופס אותך בצוואר, ואני דופק אותך עמוק וחזק, עמוק וחזק.

גם שאת בדוגי והפעם תורי למשוך לך בשיער ולשרוט לך את הגב תוך כדי שאני סתום לך 2 חורים.
אחרי ששנינו מתעלפים לנו בדממה אני אוהב להרגיש את היד המחבקת שלך, אני זקוק לה.

אף פעם לא הבנתי ביני לבין עצמי, מדוע המלכה שמולי קוראת לי המלך שלה. 

 

 

https://ilovemytelaviv.files.wordpress.com/2013/03/img_0281.jpg

אני#יוצא#מגדרה