לפני 8 שנים. 26 בספטמבר 2016 בשעה 18:28
אני מצטער
היית קשה,אווי כמה קשה שהכרנו, ובכל זאת בחרתי בך.
עשית פרצוף של אחד זועף כמו אבן קשה, בלתי אפשרי היה להגיע אליך.
אז נכון ששמתי אותך בצד ונכון שלא ממש התייחסתי.
גם שלקחתי את התאום שלך לפני כמה ימים, עדיין עשית עלי שריר.
אבל עכשיו אני פונה ללב שלך וגם לגוף שלך, תחזיק מעמד עוד יום אחד, תעשה את זה עבורי, בשבילי, בשם הבית שהייתי לך , ביתך האחרון, מחר מפנק אותך.
מבטיח לך.
הייתי מטפל בך כעת, אבל אני לא יכול, תבין אותי בבקשה.
תחזיק מעמד, בבקשה, עד מחר, לא יותר מזה, עד מחר.
מבטיח?
