אחרי דקה ארוכה ימאס לו, הוא ימשוך אותך מהשיער למעלה ורק יביט בך, את תרגישי איך הוא נושם ואת תחפשי בעינים שלו מה עשית לא בסדר, הרי הוא שלט על כל הסטואציה אז למה החליט להפסיק, המבט שלו מלא בוז ואת מורידה את העיניים, שוב פעם את מסתכלת על הזין, פחות עומד. אוטומטית את רוצה לצלול עוד טיפה והוא אוחז בך בכוח שאת לא מסוגלת להתנגד.
כשאת כבר מצליחה לצייץ הוא עדיין לא מגיב, תגיד משהו את אומרת בקול רם יותר, ומיד הוא מרים גבה, הבטחון שלך עולה ועם היד שלך את מנחיתה עליו מכה, מה מה, תגיד מה קרה.
ושוב פעם ההודעות האדומות אלי נערמות בתיבה, אתה שולט? אתה נשלט?
אני לא.
גם את לא.
בסך הכל את מחפשת מקום מספיק בטוח כדי להיות גיבורה, אמיצה, חזקה, משוחררת, מעניינת, סקרנית, נהנתנית, חוקרת, מסרבת, מקבלת, מסכימה, משתכנעת, מטילה וטו בחלק הכיפי של החיים, אני גם כזה. בדיוק כמוך.
השטות הזו, הדבר המגוחך הזה "שולט", אפשר לחשוב שיש איזה מישהו שמסוגל לתפוס עליך בעלות מבלי שתתני לו הסכמה מפורשת.
בסך הכל את שואלת אם את בצד שמפנק או בצד המתפנק, לשלוט זה הרבה אופרציה.
'שולט' בהגדרה זאת המילה הכי מביכה ובזויה ובלתי הולמת לחוייה כזו.
אני? אם אני צריך להדביק לי תווית ולהכניס את עצמי לתוך הגדרה, אני? אני בכלל , אני
'מתמסר לעונג'
#לא#כל#הזמן#כן
