כשאת אומרת לי שאני מצחיק זה קצת חביב, כשאת אומרת שאני חתיך זה קצת מביך, כשאת אומרת לי שאני צודק, אני מתחיל קצת לפחד.
אחרי שהקשר התהדק והרגשנו שזה בסדר לצעוד עוד צעד, סיפרתי לה על הפנטזיה שלי שעוד לא הגשמתי.
את צריכה ללבוש מדים של קצינה בצבא הגנה לישראל והיא פחות אהבה את הרעיון כנראה טראומה מהצבא.
את צריכה ללבוש חצאית קצרה אדומה של תלמידת תיכון ושוב היא אמרה שזה רעיון קצת לא במקום.
גרדתי בראש ואמרתי בקול תקיף 'טוב, אז לפחות תלבושת של אחות' היא לא התרגשה כאשר גם את זה פסלה.
ידעתי שאם לא אביא הברקה אני הולך ומאבד אותה
אממ, תלבושת של מורה, של מחנכת, של מנהלת עם משקפים עבות והיא עונה, לא פדגוגיה זה לא יקרה.
אז תלבשי את את הלטקס הזה המבריק והיא שוב, אתה יודע שאני לא אוהבת לסבול.
חמוד, את אומרת בקול שהולך אותי להציל.
חמוד את מוסיפה, אני אוהבת בלי בגדים.
שם#ולא#שם#ולא#פה