'דביל' ו 'אויש' אני חושב שבזה אפשר לסכם את כל האוצר מילים של השולטת שמולי ובכל זאת משהו בה הציק לי שהייתי חייב לברר מה יש מולי.
את שולטת שאינה משתלטת הייתי מקניט אותה בכל עת, תמיד הצליחה ממני להתאכזב למרות שלא עשיתי דבר ואולי דווקא בגלל זה, האדישות שקיבלה ממני, אחרי כל רגע כזה הייתי סופר יומיים לוקח נשימה ומעז להציץ בחזרה, לפעמים היא לא עונה אבל בדרך כלל משועממת ומחזירה לי הודעה.
תבוא.
קבעתי עם השולטת שלי בערב, בעצם בלילה, משהו כמו שעתיים לפני חצות, החנתי את הרכב והתקשרתי שאני למטה, 'הכנת את המקלות?' שאלתי, היא ציחקקה מהצד השני 'אתה לא רציני, תזכור אתה אמרת את זה 'אלימות זה לא מקל' ' שתקתי על זה והיא אמרה תמתין תכף מגיעה.
התבאסתי שהיא לא ביקשה ממני לעלות, כי אני רוצה לעלות בשביל שאוכל לרדת ובכל זאת לאחר כמה דקות המתנה קלילות היא הגיעה כמו גיבורה, כאילו 'גל גדות' גרסת עפולה.
כשהיא התקרבה ליבי החסיר פעימה, האחו החריש את אוזני אך לא התייפחתי, הייתי שבוי ביצירת הפאר שעמדה מולי.
התחלתי לחתור למגע היא הרימה יד אני הרמתי ידיים, חשבתי שהיא תרצה אותי בלי חולצה, היא רצתה אותי מאחורי ההגה, סע, ככה היא אמרה.
סע שמאלה, קח ימינה, פה עבדתי, פה למדתי, פה חברה שלי שסיפרתי לך, שמאלה ימינה, קורות החיים שלה נפרשים מולי ברחובות עפולה.
אחרי כמה דקות היא אמרה לי 'עצור' ירדה מהרכב ושלחה אותי להחנות, אני מחכה לך פה עם המקלות כמו שביקשת כל כך יפה, רואה את השלט?
בלי בושה, עניתי לה.
'לא הייתי נוגע בך עם מקל
לא הייתי נוגע בך עם מקל
לא הייתי נוגע בך עם מקל
אם רק יכולתי לגעת בלי'
*תודה לאינפקציה ולבילויים על תרומתם שנכפתה עבור פוסט זה בשורות שלמות מתוך 'פתח תקווה' ו 'שגר פגר' .
#קוץ#בתחת#זה#עצם#בגרון