אותיות פורחות באוויר

תשמעי אנחנו לא נחיה לנצח את עברת איתי כבר חצי חיים, את ואני, אולי הגיע הזמן להפוך את המחשבה למציאות,
זה נכון שהיה לנו קטע קטן לפני כמה שנים, אבל עברנו את זה ומצאנו את עצמנו שוב ביחד.

הכל אני זוכר בך

גם איך עמית החבר שלי הסתגר איתך בחדר שינה שלי כשאני בסלון ואף פעם לא דיברנו על מה שהלך שם.
על השידה שלי יש את התיבת עץ שעשית לי לפני מליון שנה זה אולי החפץ שאני הכי משקיע בתחזוקה שלו ובניקיון.

גם שהיינו בזוגיות עם אנשים זרים תמיד חזרנו אחד לשני, את תמיד היית שם בשבילי, זה גם בדיוק מה שאת היית אומרת לי.

בכל יומהולדת שלי את יוצאת מגדרך בשביל לשמח אותי, הרבה יותר מאמא שלי.

אני אף פעם לא טרחתי ביומהולדת שלך, תמיד התנצלתי ואת אמרת שאני צריך להתנצל ולפצות ולהרגיש לא נעים.

שאלתי אותך מאה פעם אם את אותי אוהבת והכחשת. אתה כמו אח אתה כמו ידיד אפילו שהיתה לנו תקרית.

נראה לי שמעולם לא סיננתי אותך בטלפון או את אותי, תמיד היינו מתקשרים, בשניות, בוואטאפ, במייל. בכל רגע חשוב בחיינו שרצינו לחלוק היית שם איתי, את זכרון שלי את דמות מדמותי.

עכשיו אני מבין שאף פעם לא נלחמתי עליך

שהחיבוק הזה שעליו מדברים, הוא בכלל לא מספיק,

בשבילנו זה לא הספיק.

ואולי את המתנת כל כך הרבה שנים שתגדל בי דמות שונה שתראה אותך אחרת ואני קיוותי גם.

המתנתי דקה ברכב לפני שיצאתי ותקעתי מבט בלוח השעונים, נשמתי ויצאתי.
בעמדת המוזמנים רשמתי צ'ק גדול, ממש גדול, לא יודע אפילו למה ככה.

כמה דקות אחר כך את מכירה לי את המיועד זה שתכף תגידי לו 'כן' 

אני מתנפל עליו בחיבוק כל כך חזק, מוחץ אותו אלי בכל הכוח הכל רק שלא יביט לי בעיניים ויראה שהן לא שמחות.

מזל טוב

http://www.1to1landscape.com/wp-content/uploads/blog_1.jpg

רוצה#לא#יכול