״שתדע לא חשבתי עד עכשיו בעצם שאתה יודע מי אני״
״התפקיד שלי הוא להכיר את כולם״
״נכון.. אבל עדיין לא חשבתי שתזכור.. אף פעם לא באמת דיברנו״
״אנחנו מדברים עכשיו״
״ועדיין לא באמת דיברנו, אתה התחלפת ואני הלכתי ואז הפסקתי לעקוב..״
״לא יפה שלא עקבת״
״לא ציפיתי לחזור״
״והנה את כאן״
״גם אתה״
הוא מסתכל עלי ואני עליו. לעזעזל איך הגענו לסיטואציה הזאת. אני פיזית כלום לידו. מי ידע שהוא יודע מי אני. אני ידעתי ויודעת מי הוא כי כולם יודעים מי הוא בגלל התפקיד שלו ואני לא מישהי חשובה יותר מדי.
וגם אנחנו לא עובדים בצורה ישירה יחד אז לא היה לי מה להגיד יותר מדי… אני יודעת מה שאומרים עליו וכן הוא נראה כמו פנטזיה של הרבה אחרות לפי מה שכבר יצא לי לשמוע ואולי זה רק מעצם התפקיד מי יודע..
״תצאי מההלם״
״זה מפתיע אותי זה הכל״
״את ילדה טובה בסך הכל״
״מאיפה לך לדעת״
״את נראית כזאת״
״אתה לא מכיר אותי״
״ומה עם כן?״