כשמשהו מתחיל אי אפשר לדעת איך הוא יגמר.
אפשר לנסות להיערך אליו בצורה הכי טובה שיש
אבל אי אפשר לדעת מתי יצוץ פתאום הדבר הזה שעלול להקפיץ לה משהו לתוך הראש
וישתחרר לגוף
מה ייצור פתאום את הטריגר שיהפוך את הרגע האחד לאחד אחר לגמרי
ממקום שבו אתה נמצא בתקשורת מלאה איתה
ובשנייה אחת אתה מוצא אותה מרוסקת, בוכה ושבורה
בלי כוונה תחילה ובלי התראה מראש
הדבר היקר לך מכל מתרסק לך מול הפנים
והאחריות שלך להוציא אותה משם שלמה וחזקה.
במהלך הזמן התמודדי כמה פעמים עם טריגרים שצצו
אירועים שהובילו בסופו של דבר לחיזוק האינטימיות בנינו
ליכולת שלנו להיחשף אחת לשנייה
ובעיקר ללמוד איך לעבד מחשבות למילים
זה לימד אותי איך לנסות ולהגיע אליהם עוד קודם
לשים את האצבע על דברים שקרו שיכולים לעורר
כדי להילחם בהם, להתמודד איתם ולא לתת להם לשבור אותה
לפעמיים, זה מגיע ממקום של לשחרר
לעורר את הטריגר הזה, לשחרר את החרא הזה מהגוף
להתמודד מולו חזק ולצאת ממנו מחוזק
אבל תמיד צריך לזכור שהוא גם יכול לרסק.
לפעמיים, תוך כדי שיחות, אנשים אומרים לי שלהם זה לא יקרה
שאין להם דבר כזה
ואני תמיד אומר שאתה אף פעם לא יכול להיות בטוח
שאי אפשר לדעת מה הדבר הזה שיכול פתאום לעורר איזה משהו
שאתה אפילו לא מודע אליו
לצד זה שאנשים מתכחשים לזה שזה יכול לקרות להם
והם פשוט יתמודדו אם זה שזה יקרה בהתאם לסיטואציה
או בשפה הפשוטה "נזרום"
בלב שלי, הנזרום הזה קצת מפחיד אותי
אולי בגלל שראיתי, שמעתי וחוויתי מקרוב כל מיני זורמים כאלה
שהשאירו מאחוריהם נפש מצולקת וטראומה
השאירו את עבודת התיקון לאנשים אחרים
או שפשוט גרמנו לאנשים טובים ואמיתיים לזנוח את הרצונות שלהם והצרכים שלהם
כדי לא להתרסק ולהיפגע שוב.
אחריות.
כמו הרבה דברים זה חלק מהאחריות של קשר מהסוג הזה
ההתחייבות הזאת אחת לשנייה
לרגעים הקשים
לסיים את היום ביחד שלמים וחזקים
כל אחד בדרך שלו
ואני בטוח שבתוך כלל יש יוצאים מן הכלל שטוב להם דברים אחרים
כמו שאני תמיד אומר, שכל אחד יעשה מה שטוב לו בדרך שלו
בסופו של דבר לעורר טריגר יכול לקרות לכולם
החשוב לדעת לנהל את הרגעים האלה נכון
כל אחד בדרך שלו ובהתאם לכימיה
לצאת מחוזקים יותר וללמוד מזה להמשך
ולא לברוח ולהשאיר נפש פצועה להתמודד עם זה
לבד
* הערה. אמרו לי כמה אנשים שמהפוסט הזה נוצר רושם שהכרתי מישהי
זה לא המצב, זה נכתב ממקומות אחרים ולא מתוך קשר קיים.
הלב עדיין מחכה לך :)
