בפעם האחרונה שראיתי את נתב"ג מבפנים מהכיוון הלוך
יצאנו לחופשה שהיינו כל כך זקוקים לה
תקופת אינטנסיבית עם אפס מנוחה
אני בדרך כלל לא איש של בטן גב, אני אוהב לטרוף את העיר
אבל הפעם זרמתי, גם אני הייתי זקוק למנוחה!
בחרנו איזה אי יווני כלשהו עם מלון מפנק
מהסוג הזה שיש בו חדרים עם בריכה פרטית, נוף פסטורלי והרבה שקט
ובין השקט הזה מצאנו זמן לדבר על דברים שרצינו מזמן
כשחזרנו לארץ לקח לי כמה ימים וחזרתי לכאן.
החודשיים האחרונים היו מלווים בלונה פארק של רגשות
"בוא ניקח לנו חופש" היא אמרה
היא האדם היחיד שעבר איתי ולצידי וכל כך צמוד את התקופה האחרונה
ורק היא יודעת איזו רכבת הרים מטורפת עברה עליי
דברים של שנים שמתרחשים במהירות של חודש – חודשיים
מעט זמן לכל כך הרבה דברים
לא רק בהקשרים בדס"מים, גם בחיים שכולנו חיים אותם.
"לאן נלך?" אני שואל אותה
והיא מצביעה לי בלי לחשוב על עיר הבירה של הליטליות
הרבה זמן לא ביקרנו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
המחשבה על טיסה כל כך ארוכה עם מסיכה התישה אותי
אבל זה כל כך הגיעה לה שפשוט הסכמתי
ולראות את האושר על העיניים שלה היה שווה הכול
זו לא נסיעה למנוחה
ועדיין אני צריך אותה
בתוך המרדף הזה אחרי הזמן
החופש האמיתי יהיה בלנקות את הראש
לחשוב על דברים אחרים
לחוות חוויות חדשות
ולהתנתק
המזוודות ארוזות
המונית עוד רגע כאן
יממה של טירוף בדרך
אבל לא איכפת לי
כשמי שעוטפת אותי בשקט נמצאת
כל כך קרובה אליי פיזית
וכל כך קרובה בלב
המשך יבוא...
