שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחריך אל תביט ובמופלא אל תציץ

על מה יש לתמוה? על אותו רגש הבטחון ועל אותה קורת-הרוח שמלוים את האדם בדיבורו, כאילו הוא מעביר באמת את מחשבתו או את הרגשתו המובעת על מי מנוחות ודרך גשר של ברזל, והוא אינו משער כלל, עד כמה מרופף אותו הגשר של מילים, עד כמה עמקה ואפלה התהום הפתוחה תחתיו ועד כמה יש ממעשה הנס בכל פסיעה בשלום.
(גילוי וכיסוי בלשון/ח.נ. ביאליק)
לפני 17 שנים. 22 בפברואר 2007 בשעה 15:07

הים עברתי במהירות על התשובה לשאלה "מי אני" בעשרות פרופילים - סתם כדי לראות איך אנשים מגדירים את עצמם.

החברים בכלוב הנפלא, לדעתי (כמובן), מייצרים בו מקום יותר יצירתי מכל אתר קהילתי טיפוסי אחר. אז הנחתי שדווקא כאן, שלל ההגדרות העצמיות עשוי לנוע בין מרתק למעניין.

רב רובן של ההגדרות שזכורות לי (כאלה שלא נופלות לבאנליות) היו, להפתעתי, הגדרות כמו "מדענים עדיין בודקים", "אני צריכה עוד 20 שנה כי לענות על זה" ואתם מבינים את הרעיון.

אז חשבתי, ביני לביני, למה הרבה חברים מעניינים, מצניעים את המורכבות של עצמם - ועוד עושים את זה דרך "הנחתה" של ההגדרה העצמית לרמת ה-"צחוקים" במקרה הטוב או לרמת "מסכנות דרמטית" במקרה הרע.

למה אין ניסיון להתמודד ולייצר הגדרה של עצמכם. הרי, הרוב, למעשה פשוט משיבים לשאלה "מי אני?" בתשובה שמכנסת בתוכה את ההגדרה העצמית הלאקונית - "אני מורכב".

והתשובה הזו מצויה אפילו בפרופילים שבכל התשובות האחרות היצרתיות פורצת והמילים נשפכות.

האם זו צניעות? כי לדעתי לא יכולה יהירות בניסיון של אדם להגדיר את עצמו. עצלנות ?

אין לי תשובה. תחשבו בעצמכם. אולי - תחשבו על עצמכם.

שם מסתתרים כל הדברים המעניינים באמת.

איך אפשר לשכנע מישהו לראות את הסרט אם בעצמכם זיפזפתם לערוצים האחרים ועל הסרט שמישהו בא לראות רק כתבתם שהוא "מורכב" ?

ובלי קשר - אם אני ושפחתי נפרדנו - אני יכול לבקש למנות לה כונס-נכסים ? אני יחשוב עד הפוסט הבא.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י