קטנטונת

ואסור כמובן לשכוח את השפתיים 

עכשיו כל שנותר לכםן, הוא לדמיין את השפתיים האלה מלקקות, מוצצות, מנשקות ומרטיבות 

Have a great day!

משבר רודף משבר, כאב רודף כאב 

אתמול, אחרי יום מלא בסחרחורות (אנמיה מקוללת), הראש שלי החליט שלאבד הכרה במקלחת ולקבל זעזוע מוח זה מה שחסר לי כרגע, וטיול במיון זה כל מה שאני חולמת לעשות

עכשיו בבית של ההורים, נאנקת מכאבים, בחילות, הקאות וסחרחורות, ומקווה שמישהו יהרוג אותי

כל כך צריכה חיבוק וכרבול, כל כך צריכה מורפיום

שלב ראשון מתוך שלושה, זה ממש לא הקעקוע הסופי 

עברתי לקומונה 

כיף לי, טוב לי, נחמד ביותר

אבל לפעמים אני רוצה בית

בית לחזור אליו, להתחבק, לספר

בית להתפרק קצת, לבכות, לנוח

בית כזה, רגיל כזה, שמגן עליי

מכל פגיעה, מכל אדם, מכל משב רוח 

ואני נזכרת 

בימים שבהם היה בית כזה 

ואני לא מבינה ולא זוכרת 

מאיפה הגיע הזיכרון הזה 

וכשאני מבינה אני נאלמת

כי זה זה לא זיכרון, טיפשונת שכמוני 

זה קטע מסרט או פרסומת 

שראיתי אי אז, וחשבתי שזה בית 

וקיוויתי בכל ליבי שזה אכן אמת

וזה נורא קשה לי

להבין שהבית הזה, עם עוד שלוש זרות 

זה הבית שלי, הhome שלי, 

לשנה - שנתיים הבאות 

ואין לי לאן ללכת 

ואין לי לאן לחזור 

אז כשאני אומרת שאני מתגעגעת אלייך

לזה אני מתכוונת 

ללהרגיש מוכלת ואהובה 

מחובקת 

ללהרגיש בבית, סוף סוף, אחרי מעל לעשור. 

את התחושה של העור הרך שלי בידייך, כשאתה אוחז לי במותניים
את האנקות שלי, הגניחות, הצווחות הקטנות
כשאתה נכנס מהר מידי, חזק מידי, מרחיב אותי ואת המעברים הצרים שלי, מרגיש את השרירים שלי מתכווצים על הזין שלך, את הגוף שלי מגיב לשלך
התחושה הזו, שזורמת בך, רגע לפני שהכל יוצא
רגע לפני השחרור של הזרע, של המפל הלבן שוצף וגועש בתוכי
התחושה הזו של לשון חמה ורטובה, מלקקת ומוצצת ואוהבת, מעבירה רטט בתוכך
התחושה הזו שאני שם, איתך

ומה דעתכם.ן על התחת שלי?