מה היית עושה לי, אם הייתי לידך עכשיו?
אם היינו לבד בחדר, באיזה מושב מבודד, הרחק מכל איש?
אם הייתי ערומה, פרט לתלבושת ורודה שעוטפת אותי כמו מתנה?
מה היית עושה לי, אם הייתי מעפעפת לך בעיניי האיילה הגדולות שלי, מכווצת, עדיין מתביישת בגוף שלי?
היית מסיט את הידיים, חושף אותי במערומיי, מראה לי כמה אתה אוהב את הגוף הזה, אפילו שאני לא?
מה היית עושה לי, אם היה לנו יום שלם ביחד? יומיים? שבוע?
אם היית יכול לתת לי הכל, את כל כולך, ולא רק חלקיקים?
מה היית עושה לי, אם היית רואה את הקנאה והכאב שיש בי, שאני מסתירה ממך? היית כועס, מאוכזב, מתנתק?
היית מאמץ אותי לחזה שלך, ומלטף לי את הראש ברוך, ואומר לי את המילים שיתקנו את הכל, את המילים שאני רוצה לשמוע?
מה היית עושה לי אם הייתי בורחת פתאום, נעלמת, מסתגרת, לא חוזרת?
היית נאנח בהקלה, שסוף סוף קיבלת חופש?
היית רודף אחריי?
היית מאוכזב, ופולט קול וויתור, ועובר - לדברייך - לאופציות הרבות שיש לך?