ניצוצות

אני שמנה
אני לא חושבת על זה יותר מידי ביום יום. אבל עכשיו כן
לא שעכשיו לא יום יום. אבל אני שמנה
שמונים וגוד נואוס כמה קילוגרמים ( זה משתנה בהתאם להתקפות הבטן שלי, שמחליטה על דעת עצמה רעבה, או לא מסוגלת לגעת באוכל כלל, אבל בעיקר כואבת)
אני לא בטוחה שספורט זה התשובה אבל אני מוכנה לנסות לברר, תמורת משכנתא לאיזה קאנטרי, ובקרים בבריכה... כאילו שמהבריכה לא יוצאים מורעבים,עם בטן שמרגישה ריקה מאי פעם.

אבל הכי משמעותי, אולי, ואולי גם הכי חזק זה הידיעה שאני מסתתרת מאחרי הגוף הזה.
לא רוצה להיות כוסית מושכת מבטים ברחוב.
כן רוצה להיות נאהבת בגלל מי שאני ולא המראה שלי (טוב, כולנו מכירים את זה, שלפעמים אנחנו מכירים בנאדם מושלם שלא נמשכים אליו בשיט, ומתבאסים תחת. אבל סקס אפיל, אולי זה חלק ממי שאני... ? גם כשאני שמנה??!? אז אולי שמי שיאהב אותי ידלק עלי בגללו ולא בגלל הציצים שלי?)


אני גם אוהבת לאכול, כך שבכלל. אין פה איזה שהיא סתירה.

פעם הייתי כוסית.והיום? היום אני שמנה . 😄
מפריע לי הגוף הזה
ברגעים מסויימים אני ממש שונאת אותו
לבוש זה לא הקטע שלי, אז מזה אני לא מתבאסת

אבל אני רוצה להיות גדול וחזק. וסקסי

בקיצור. לא פשוט.