ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצוצות

לפני 14 שנים. 12 ביוני 2009 בשעה 5:20

יש מצב מזעזע שבו התעוררתי היום עוד לפני השמש.
כלומר. מי הפסיק לישון בכלל. אני לא ערה עכשיו באמת. מכחישה. נו ברור.
הגוף שלי עושה בי שפטים. זה לא חדש. אבל לפני השמש. עם כאבים. ועוד כשאני מרגישה את העייפות נתלית עלי ככה ולא יכולה לעשות כלום בנדון.
הלו, גוף! מה קורה פה, זה נראה לך שינה זה? זה נראה להתעורר? ועוד ככה.
אני כל כך עייפה, והבטן שלי פשוט לא מפסיקה . לא מפסיקה. האכלתי אותה. היא קצת נרגעה. אבל עדיין. הבת זונה כואבת. אני רוצה להגיד לה שאני שונאת אותה, ואוהבת אותה כל כך הרבה ברגעים האלו, רק שתפסיק לכאוב ככה.
אני לא מצליחה להחליט עם חם לי או קר לי ואיך הפעלת המזגן תשפיע על התגובה הכוללת. ואחרי שעתיים של "אולי אני אהנה מאויר הבוקר" אני חושבת שעוד מעט אגייס כוחות לטובות מציאת השלט שלו.. אי שם בערמות הבלאגן שיש סביבי (כבר לא רואה את הבלאגן הזה, מידי פעם אני נתקלת במשהו, מועדת קלות אז הוא מזכיר לי את קיומו)
אני חושבת על זה שיש אנשים שעושים הליכות בשמש בוקר הזו. המחשבה חוצה לי את המוח... אני מייחלת לשינה יותר מידי בשביל לחשוב על להתעורר בצורה כזו אלימה חדה ומובהקת כמו כל ציפורי הבוקר שצועדות במסלוליהן במכנסי הספורט הקצרים עם פסי האדידס הצידיים.אני בטוחה שיראו עלי שאני לא משם. אני בהחלט מעדיפה צעדות לילה.
המחשבה נדחתה ברוב קולות.
וטוב שכך.

מאכילה את הגוף שלי, בכל מה שיכול להרגיע את החגיגת סאדו שהבטן שלי החליטה לכפות עלי. אף אחד לא אמר שהסכמתי. אבל היא בשלה. עוד כמה שאיפות ואני יודעת שאצליח לנשום בפחות סבל. אני חושבת שיש פה הבעת אמון מוחלטת במין רעיון תמוה של למצוא את שלט המזגן על אף שזה עלול להיות כרוך בלחפש אותו, במאונך , מחוץ למיטה. פוי. נו לפחות אחפש בטריטוריה הזמינה.
היא מקרקרת
היא מקרקרת.
מה לעזאזל היא חושבת לעצמה בטן ארורה.
לא חמודה שלי את קיבלת אוכל, ולא את לא מקבלת שוב.

אני מתרה בה....
נראה לי שאני אפרוש מהפוסט הזה לטובת פנטזיות על לישון שינה טובה כזו שתעיר אותי ....


אפרופו מצעד הגאווה היום.
לא אני מצטערת ,אני לא הולכת. לא זו לא פעם ראשונה. שאני לא הולכת. וצעדתי בכיף בשנים עברו.מזמן.
מי שכן צועד, לא לשכוח, קרם הגנה כובע, ומים (רצוי קרים!) נעלים נוחות, ומצב רוח טוב. כסף . מתי שהוא יגמרו לכם המים ותזדקקו לשרותי הגזלן בפינה הקרובה.

כרגע אני ממש מקווה להגיע למצב הזה שבו אני אמצה את השינה. לפני שאני בכלל אחשוב על להתחיל את היום הזה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י