לפני 17 שנים. יום חמישי, 2 ביולי 2009 בשעה 14:47
חושבת על הדברים שעלי לעשות, ומצטברת רשימה עצומה בראש. וזה למרות שאני מעודדת את עצמי בטפיחות כתף עיקביות ומציינת בעקבות עימותים עם המלאך הפולני שבראש שלי (השטן) שאני נחה כי אני זקוקה לזה. שאני עושה בהתאם ליכולת שלי, והפרפקציניזם הפולני לא מרפה, וממשיך לגעור על "עצלנותי" כביכול. צריך לסתום לו ת'פה..
זה לא נגמר אני נאנחת בלב ומסתכלת על מה שנשאר עוד לסדר, וזה לא יעזור שאני התקדמתי יפה, אני עדיין שורה בתוך אגם הבאלגן שלי. קצת פחות ביצתי אבל עדיין טובע...
אוף
ייהיה טוב