ניצוצות

בסוף היא דיברה איתי , שניה אחרי שפירסמתי אותו. אני חושבת שזה חמוד נורא. שאלתי אם היא ראתה, ואמרה שלא. אפילו ביקשה לינק, וציחקקה בעודה קוראת...

חושבת על הדברים שעלי לעשות, ומצטברת רשימה עצומה בראש. וזה למרות שאני מעודדת את עצמי בטפיחות כתף עיקביות ומציינת בעקבות עימותים עם המלאך הפולני שבראש שלי (השטן) שאני נחה כי אני זקוקה לזה. שאני עושה בהתאם ליכולת שלי, והפרפקציניזם הפולני לא מרפה, וממשיך לגעור על "עצלנותי" כביכול. צריך לסתום לו ת'פה..
זה לא נגמר אני נאנחת בלב ומסתכלת על מה שנשאר עוד לסדר, וזה לא יעזור שאני התקדמתי יפה, אני עדיין שורה בתוך אגם הבאלגן שלי. קצת פחות ביצתי אבל עדיין טובע...

אוף
ייהיה טוב