צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצוצות

לפני 13 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 3:11

ככל שאני תוהה יותר בנושא, אני מרשה לעצמי להפליג למחוזות ה"כן".ללכת למקומות במחשבות שלי בהן זה אני מרשה לעצמי להיות , ואיך שאני. או משהו כזה. זה לא כזה ברור. אולי זה בעצם הכי ברור, כשאני מרשה לעצמי להרגיש את כל המשיכה הנפלאה הזו, אליה....
היא כמו מגדלור של תשוקה,
יאמי
איפה היא, ואיפה הגוף שלה כשאני צריך להרגע קצת לפני שאני נרדם. מה הפלא שלא נרדם. איך אפשר להרדם ככה.
אני מתגעגעת לגוף שלך, הלו את!!!! יא חורפת! כן את!
אני מתגעגעת לגוף שלך. יופי.
כן כן גם הלילה לא הצלחתי לישון, ואני קרועה מעייפות. ואני צריכה לקום עוד מעט וספקות רבים אם הדבר יקרה. לא יודעת . נו עוד יום ראשון נדפק. כאילו שזה חדש. זה לא.
בקיצור, נראה לי שאני פשוט אולי, מרשה לעצמי קצת יותר לממש , ואז להרגיש, ואז להנות. וזה אחר ושונה, ואני מתחילה לתהות עם עצמי למה לנסות לטרוח עם הצד השני כאשר ללא ספר זה לוקח אותו
עכשיו גם מתחוורים לי כמה אני לא בטוחה שאני מבינה דברים. כאילו, מה היה לי עם גברים, לא יודעת אם יהיה לי עוד מזה,כאילו ניסיתי לשחק סוליטר עם קלפים של טארוט ואו טאקי ומשהו לא הרגיש נכון. אני כמובן רועדת ומשקשקת מפחד. אין לי מושג מה מו מי. ומה הולך להשתנות ואם בכלל. המחשבה על לחפש מישהי, מרגישה לי הזויה קצת . ומרגשת. ולא ברורה. ואז מפוכחת. הרבה יותר מפוכחת. ואז יש את המחשבה הנגדית שממול, שאומרת מה אם הוא שם ועדיין לא מצאת אותו\ וביום שתחצי את הקו הוא יהיה שם ינופף מולך ולא תראי אותו כי את פשוט לא תסתכלי לכיוונו.
ואני מפחדת, מפחדת לפתוח את הארון שרצים שלי, את הפנטזיות שלי על נשים, כמה פרועות הן, טובות וטובות, ומעולות.
ואם אני עוד חושבת עליה בקונטקסט
וואוהו,
זה משדרג את עצמו בריבוע.יאמיייייייייייייייי
זה לא האקזיט הראשון שלי וזה מה שממש משעשע. זה לא האקזיט שעושה את זה עבורי.אולי תובנה, או קבלה, או שחרור, או אין לי מושג, אבל זה בהחלט פלצני קצת.
אני מתעצב שהיא לא במיטתי עכשיו, מה שהייתי עושה לה. מה שאני רוצה שהיא תעשה לי. אוי.
אני זוכרת אותה מזיינת אותי. אויי כמה שזה היה טוב. וטוב ונכון, וטוב, ואלוהים איך שהיא משפיעה עלי.
ומפירה שלי , יקרה, אהובה נערצת, ליטופך מעמיד לי את הצורה , נוזל ממני, מרטיב אותי, עושה אותי חסרת נשימה מולך, אין לי מושג קלושון של מה שאת מוצאת בי, אבל העיקר שזה קיים 😉 ...
אוייש.
אז מה עכשיו ? מה אני עושה עכשיו? כלום? הולך לנסות להרדם קצת אולי עם המסרגות.
אוף.
נשים. נשים זה עם מסובך.


ומה עכשיו (בקול שמשאיר הד גדול)

סרבאק
זה הולך ומסתבך.


אמממ... תגידי, את באה לכאן הרבה? <לא מספיק>
אני רעבה לך.
עייפה. רעבה עייפה. רוצה. כמהה. משתוקקת.

שלגי - עיפה, רעבה, חרמנית.

בקיצור, את חייל מילואים :-)
לפני 13 שנים
יהלום - סוג של!!!! :)
לפני 13 שנים
היילני - אמרתי שמגניב היה לזיין קצינה :-)
(תשוקץ עוד תשוקץ!). ועכשיו, נסי לישון {}
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י