ניצוצות

אני רוצה לספר לכם קוראים משועממים שלי, שהיתה לי בת-זונה של גמירה אחו שלוקי.

אני, הויברטור, בטריה שעוד יש בה מיץ, ו.... בין חמש לעשר דקות. לא, לא מדדתי.

שלוש מדהימות ככה שהרעידו לי את הרחם טוב טוב כמו שצריך. כן, כן, רטוב גם היה.

צריך לדעת לגמור, זה לא משהו שמלמדים בסרטי פורנו, לפחות לא מלמדים נשים.
צריך לדעת איך נוח ונעים לגמור.
צריך להנות מהתחושה.
צריך להרגיש את זה ולהתפוצץ, למה למכונה, בידי העם, אורגזמה.

לא יודעת מתי זה קרה, אבל מתי שהוא בין הרבה זיבולי שכל כאלו למשנהם קראתי גם ספרים שעוסקים בסקס, אבל כמובן במובן האקדמאי, או המחקרי, וגם כמובן היבטים ביולוגים כאלו ואחרים. בין השאר אחד מהדברים שדובר בהם למעט אורגזמות ושות', היה גם נושא השפיכה הנשית. וכן. מתי שהוא, גם חוויתי את זה, וזה טוב ונפלא ונהדר. ולא נשים יקרות שלי, אם אתן לא שופכות את נוזליכן אתן לא נהנות פחות. להפך אתן נהנות יותר! אתן לא צריכות לנהל משא ומתן עם רטיבות המצעים בתום מה שזה לא יהיה. אז זה גם טוב. העיקר שאתן מסופקות.

אוח. הרחם מפמפמת לה את שיר הפמפום שאחרי. מין בומצ'יקים קטנים כאלו. זה נפלא.


עכשיו, אוה עכשיו. בתום הסגה הלא מפרכת.

הגשות שצריך להכין! לימודים! מבחנים! עבודות!

ריאליטי פלאש ניוז, אבל בנחת ולא על שמרים. כמו שצריך.

בברכת, לכו 'זדיינו ותהנו!

יהלום.