*

אני רוצה שתהיי כמו ספר פתוח בפני, היית אומר.

רוב הזמן הייתי, מלבד הסוף המר. 

אז הנה כל האמת. יש ימים שאני כבר לא מרגישה שזה אפשרי יותר. הייתי אז כל כך שבורה, ולא ידעתי בכלל. ואתה באת ותיקנת המון. המון. 

עבר זמן. אני המשכתי לבד, בעל כורחי. בטיפול צמחתי משמעותית, בכאב וייסורים. בזמן האחרון אנחנו בפריצת דרך משוגעת, מתקנים שברי ילדות עתיקים. 

ואני תוהה, אתה נכנסת בדיוק לסדקים שהיו, והם היו עמוקים והייתה המון עבודה. אבל עכשיו כשאני מתקנת אותם, אותי, אני לא יודעת אם נותרה בי הילדה ההיא שרצתה לשבת על הרצפה ולשים ראש בחיקך. אני לא יודעת אם הצורך הילדי שהתממש בשפחה עדיין שם.

יש ימים שאני חושבת שכבר לא. ואולי כשאתה תחזור, אם תחזור, אני כבר לא אהיה פה בכלל.

כל האמת, א'. תמיד. כמו שהבטחתי.