לפני שנתיים. 16 במאי 2022 בשעה 12:13
אני ממש לא אדם של מסיבות. נכנסתי באופן לחברה החילונית רק לפני שנה ולא מרגישה בנוח במקומות הומים אדם, עם אלכוהול וריקודים. תמיד חייתה בתוכי הנחת הבסיס שאני לא יודעת לרקוד ולהזיז את הגוף, מי יודע אולי יום אחד אתגבר על ההנחה הזאת או אגלה שהיא נכונה לחלוטין.
מרחפת בראשי הפנטזיה של ללכת למועדון בדסמ/מסיבה בסגנון. להיקשר. להישלט בפומבי. ולהיות, חור, צעצוע וחפץ בבעלות מי שיקח אותי, שייתן לאחרים להשתמש בי על פי רצונו.
כל כך באלי שזה יקרה השבוע אבל פשוט לא מסוגלת ללכת עם מישהו שאני לא מכירה, בידיעה שהוא אולי אפילו יעזוב באמצע ואשאר לבד.
אז הפנטזיה על הטאבו, הדאנגן ועוד שמות שגוגל לא נתן לי עדיין, תדחה לשבוע אחר?