הייתי רוצה לאבד תחושת שליטה, לא מתוך ברירת מחדל, או צורך, אלא מתוך אמון מלא. יש לי גבולות, אבל ברגע שמישהו דוחק אותו לקצה הוא נשבר, ואז אני מתרגלת לתחושה והגבול נעלם. כן יש גבולות שאני לא רוצה שיגעו בהם, שתן וצואה. מציצות השתחרר לי לאחרונה, קשה לי, אני בתהליך הסתגלות אבל זה לחלוטין משהו שאני עושה. אני רוצה להתמכר, למגע שלך, לקול שלך, למבט שלך. אם אני חוששת ממשהו בסיטואציה הזאת זה מדחייה. אני מרגישה בטוחה איתך ומפחידה המחשבה לאבד את התחושה הזאת.
אוהבת את תחושת הציפייה, רגע לפני שאתה נכנס בדלת. אני רוצה שתבחר מה אלבש, אני אוהבת שמלבישים אותי. אוהבת את התחושה במפגש, שלא הייתי רוצה שייגמר, שהרגש החמקמק הזה יתנדף. התחושה שאחרי יכולה להיות מדהימה ומרסקת. החל מאופוריה על החוויה שהייתה ועד לרעב האינסופי ועוד ועוד ועוד.
אני רוצה לקבל ממך כל מה שתוכל לתת לי. הייתי רוצה שתרגיש את הצורך למלא אותי, את הריקנות שבי ולדאוג לי. לפעמים מרגישה שאתה פנוי רק מתוך תחושת מחוייבות ולא מתוך רצון. רוצה לספק את הצרכים שלך, אבל אני לא יודעת לקרוא אותך, מה אתה צריך. חשוב לי שיהיה לך רצון וצורך, אבל אין לי שמץ של מושג איך אתה מרגיש לגבי זה.
