סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fuck me

It's me. Hi. I'm the problem, It's me.
לפני שנתיים. 5 ביוני 2022 בשעה 22:31

היו הייתה ילדה. שחיפשה אחר אדם בעולמה שידאג לה. 

"את לא יכולה לקבל דבר בלי לתת בתמורה", אמרו לה שוב ושוב. אז היא נתנה, ונתנה ונתנה. נתנה הכל. את הגוף, הנפש, החיוך, התמימות. 

וחיכתה. וחיכתה. לקבל שביב ממה שהיא נתנה בתמורה. 

כשנותרה בידיים ריקות היא למדה שיעור חשוב, אנשים משתמשים בך תמיד. תשתמשי בהם בחזרה. 

זה מה שהיא עשתה. היא לא לקחה שום דבר שלא ניתן לה, אבל כל דבר שהושיטו אליה היא חטפה בעיניים רעבות. אספה כל פירור עד שבנתה לעצמה ארמון, עשוי מפירורים שלא שלה. 

אך יום אחד הם חזרו, ודרשו את אשר נתנו לה בזמנו, כל פירור ופירור הם גבו בחזרה. עד שלא נשאר ארמון. ובתכלס? אחרי הכל, גם לא נשארה ילדה. 

היו הייתה.

 

 

 

 

 

 

דייג - ככה את מרגישה?
לפני שנתיים
גנדלפון - כן. ככה היא מרגישה.
מה תעשה לה?
לפני שנתיים
PainGivingMan​(שולט) - סיפור מהמם
לפני שנתיים
Legato -
זה פלא שאת כותבת כל כך נקי, וכל כך גבוה.
אבל הרעב? אין לו שובע.
החור-הופך בור.
הבור- נהיית תהום.
אז העלטה מכסה את האור,
ואין אור בקצה המנהרה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י