לפני שנתיים. 25 ביוני 2022 בשעה 14:39
ליילל כמו חתולה
לנהום כמו לביאה
לרדת על ארבע כמו כלבה
לפתוח את הפה כמו ילדה טובה
להרכין ראש במבט כנוע כמו שפחה
להרים את התחת ולהתכונן לזיון כמו חור ממושמע
לשתוק ולתת לך לעשות מה שאתה רוצה כמו צעצוע ראוי לשמו
להרגיש את חוד הסכין על העור, את המגע הקר המוכר, ולתת לאצבעות ללחוץ חזק יותר, למשוך מהר יותר, לחתוך עמוק יותר, כמו הבובה המשומשת שאני.
שהכאב מחזיר אותה למציאות, מקבע אותה לכאן ועכשיו, ליום לשעה ולדקה. אך הכאב גם מנתק אותה, משחרר אותה לעולמות אחרים, כמו לצוף על ענן, במבט מזוגג.
