לפני שנתיים. 30 ביוני 2022 בשעה 18:46
אוהבת להסתכל במראה ולראות על הגוף שלי סימנים. בין אם ידי השאירה אולם או ידם של אחרים. שיניים, שוטים, חגורות, גם בחשמל אני אוהבת להשתעשע פה ושם, עם סימנים קלושים.
אוהבת את הצבעים שמתחלפים, נעים בין אדום לכחול סגול וירוק.
את הקווים הדקים שהשאירה הסכין.
את הצלקות העבות יותר מפעם.
אילו כולם היו יכולים לראות את הסימנים שלי בהבנה, כל רגע שנחרט בעור, מלא ברגש. לא מתביישת בהם, באף קו כהה או בהיר על העור שלי, בין אם הוא שם באופן ארעי או לנצח.
יש משהו יפה בסימנים, במיוחד בכאלו קבועים. המוח שלי אוהב לתעתע בי הרבה, אבל הגוף שלי תמיד יודע את העובדות. ולפעמים כשאני מאבדת שליטה בנפש, השליטה חוזרת דרך הגוף, דרך הסכין, הדם. או תחושת הצריבה של המכה.
מכורה לזה.
אין תמונה כי אין מנוי, תצטרכו לסמוך על המילה שלי- שהתחת שלי, צבעוני, מסומן, ויפיפייה במיוחד היום.