לפני שנתיים. 6 באוגוסט 2022 בשעה 20:03
אני שופעת היום מסתבר.
תמיד מאשימים אותי בכך שאני חושבת שאני יודעת הכל, האמת היא שאני לחלוטין מודעת לבורותי, ואני רק מעמידה פנים שאני יודעת הכל, זו מין חומת מגן, שמתישה את רוב האנשים. תכלס? יש משהו מנחם בלדעת שאני יכולה להדוף את כולם כמעט, חלק בקלות, חלק עם מעט מאמץ, יש בזה משהו מעציב גם. אני לא מחפשת שילחמו עליי, אני לא מחפשת מהלומה אחד מהלומה אחר מהלומה, אני מחפשת מישהו שיסתכל לשניה. ויראה אותי, ויקלע לצרכים שלי. עד אז אנוח.
כי לפעמים אני מתישה גם את עצמי.
