הייתי במפגש השבוע, מפגש שגרם לי לחדד את התשוקות שלי.
אני אוהבת הכל בכוח, אל תגיד לי לרדת על ארבע ותצפה שלא אעשה פרצוף, אני רוצה שתיקח, אל תצפה שאגיש לך אותי על מגש של כסף, אני משתוקקת לסטירה, לאחיזה המכאיבה, להצלפה. תכניע אותי, תראה לי שאתה יכול.
אני לא באה מאולפת, אני באה מרוחקת, קשה, ומצפה לקבל בדיוק מה שאני רוצה. אני יודעת שזה לא מה שציפית לקבל, ציפית לקבל זונה צייתנית שתעשה בדיוק מה שתגיד, אבל אף אחד לא יעשה את העבודה השחורה במקומך, אתה רוצה נשלטת? שפחה? כלבה? זונה? תגרום לי לבכות, להתחנן שתפסיק להכאיב, תאנוס אותי, חור אחרי חור, תגרום לניצוץ השובב בעיניים שלי להיכבות, כי ככה אני אוהבת, שאתה מדכא כל התנגדות, מלמד אותי שאין טעם להילחם, שאחרי כל פרצוף שאעשה, כל היסוס או כל תשובה מתגרה, אצטער על זה, כי האחיזה רק תתהדק, הרווח בין ההצלפות רק יקטן, והתחת שלי רק יאדים יותר עד שאצעק שאעשה בדיוק מה שתרצה, בלי נהמות, בלי פרצופים ובהכנעה.
חושב שאתה מסוגל להכניע אותי? להיכנס לזירה עם כלבה קטנה ולצאת כשהקולר הדוק סביב צווארה?
