אני שוכבת קשורה, כרית על הפנים שלי, אחרי שהצלפת, השפלת וזיינת אותי.
עד לפני שניה הייתי חתלתולה ששתתה שמפניה מקערה, שגרגרה ויללה כדי לקבל את האצבעות והזין שלך בכוס שלה. חתלתולה שביקשה שתצלם אותה כדי שזונה אחרת תראה מה היא עושה עכשיו ואיך משתמשים בה, ואתה כמובן לא מסרב, רק הופך את התמונה לאומנותית יותר כשהיד שלך מפליקה לי ללא אזהרה ומשאירה כף יד אדומה על הישבן שלי. לצורך צילום בלבד כמובן.
"חסר רק לך כוס על הפנים" הוא ממלמל פתאום.
הדלת נפתחת, שומעת קול חלש שהוא מייד מהסה, צעדים שעולים, מתקרבים, רעש של ספאנקים, נשיקות, וגניחות. בקבוק?
ציפורניים מטיילות עליי, תחושה קצת מוכרת.
אבל זאת לא את, זאת לא יכולה להיות את נכון? אני מטיחה את הראש בכרית וגורמת לה לזוז.
זאת את. אי אפשר לטעות בכך.
את עדיין חייבת לי תשובה לאיך.
אבל זה לא משנה איך, כי היה לי מדהים אתמול. בזכותכם.