אני: יש לי רעיון לשיטפוסט הבא שלי
הפסיכיאטר הקטן שבתוך הראש שלי: אוקיי בואי נשמע
אני: אני רוצה לעשות מימ עם הכלב הצ'אד והכלב המעאפן, כשהכלב הצ'אד זה אני בתיכון והוא רץ כל בוקר 4 ק"מ והולך לחד"כ 3 פעמים בשבוע לפחות, מרחיב 5 ביולוגיה 5 כימיה 5 ביוטכנולוגיה 5 מתמטיקה 5 אנגלית, משתתף ב3 פרויקטים מדעיים של מכון ויצמן ופרויקט חברתי באוניברסיטת תל אביב, מתנדב בצב"ח ובמד"א, עוזר בבית ומגדל את אחותו הקטנה, נמצא בזוגיות מאושרת 5 שנים ומנהל חיי חברה תקינים והכלב המעאפן זה אני עכשיו והוא אומר "אוי לא יש 5 קורסים שלמים הסמסטר נראה לי שאני אוותר על חצי"
פסיכיאטר: תגידי ימזרובה את לא חושבת שכדאי לציין שם גם שבתיכון היית דיכאונית ואבדנית בגלל כל העומס הלא פרופורציונלי שלקחת על עצמך והיית ליטרלי סיוט לכל אדם בסביבתך כל פעם שהיית מתמוטטת בגלל כל הדברים שניסית להספיק בו זמנית אבל עכשיו את בן אדם שפוי ואפוי שלא פוגע בעצמו או בסביבה?
אני: כוסעמק איזה מדהימה הייתי בתיכון איך הייתי מספיקה את כל הדברים האלה
פסיכיאטר: את שומעת מה אני אומר לך בכלל? את לא היית מדהימה בתיכון! את היית בלחץ כרוני וכל חודשיים שלושה היית קורסת ומשליטה טרור על ההורים שלך ועל הבן זוג שלך כל פעם שזה היה קורה!
אני: ואתה שומע מה אני אומרת לך? אתה קולט שהרשימה הזאת אפילו לא מוגזמת לשם השיטפוסט? אני ליטרלי עשיתי את כל הדברים האלה כוסעמק איך בא לי להיות אני של התיכון
פסיכיאטר: לא את לא, בתיכון ניסית להיות גרסה מושלמת ולא מציאותית של דמות שיצרת לעצמך בראש, ועכשיו את בן אדם נורמלי ואנושי שעדיין קשה לו לקבל את האנושיות שלו ועמוק בלב הוא מתבאס מזה שהוא לא יכול לסיים מסלול ישיר לדוקטורט עם ממוצע 99 תוך כדי שהוא מרפא יתומים מסרטן, אבל זה בסדר כי את תתגברי על זה
אני: ואתה קולט שבעצם אתה זה אני, ואני הגעתי לכל התובנות האלה לבד, ועל כן מתחזקת הטענה שלי שאני באמת מדהימה. איזה מזל שאני הולכת אליך במקום לפסיכיאטר אמיתי שלוקח 400 לשעה בשבוע.
פסיכיאטר: מה זה הפוסט הזה בכלל? מה הפואנטה שלו?
אני:לא יודעת, מה הוא לא מצחיק?
פסיכיאטר: ממש לא
אני: סעמק נכון, מה נעשה? נזכיר שוב שפעם אחת אלינה הכריחה אותנו לפזר קקי של חתול ברחוב? נעלה צעצועים קינקיים מוזרים שמצאתי באליאקספרס? נעלה את לקט המימז שלי לקראת המבחן בחשמל?
פסיכיאטר: יודעת מה עזבי מותק עדיף תעלי פשוט את המימ עם הכלב הצ'אד והכלב המעאפן
אני: בטוח? זה מצחיק?
פסיכיאטר: שובר. גם אותי וגם את הקיר הרביעי.
